אמש התקיימה ועידת האינטרנט הגדולה של דה מרקר 'COM.VENTION 2012'. מספר גורמים בענף הביעו באימייל של המזבלה ובסטטוסים בפייסבוק את מורת רוחם על האירגון הלקוי של הועידה, על המחירים המופקעים וה-Value שלא התקבל בתמורה. תומר נוני, מנכ"ל חברת ויסנס, בחר לכתוב את מסקנותיו בסטטוס בפייסבוק:
"3 הרצאות מצוינות ומעניינות. וחוץ מהן: חוסר ארגון מזעזע, בלאגן בכל מקום, חם ללא אוורור או מיזוג ראוי, חוסר נוראי במקומות ישיבה וסביבה פתוחה (באנו להתמנגל, לא?!), ומה שהלך בתור(?!) המביש לארוחת הצהריים (עליה ויתרנו מראש, כי רק התוכי שלי מסוגל לשבוע מהדגימת מזון הזו) היה הקש ששבר את גב הגמל. ואפרופו "ועידת האינטרנט הגדולה בישראל": הגיוני שאין בשום מקום קליטה סלולרית נורמלית בשום רשת ושלא דאגתם לאינטרנט אלחוטי??? הגיוני שאנשים יקנו גלידה מהדוכן של פייפל(!!!) רק בשביל לקבל גישה לאינטרנט האלחוטי שלהם כדי שיוכלו להציג חומרים מהרשת בפגישה?! ההרגשה מהכנס היא שפשוט עבדו עלינו ושדפקו אותנו. ועוד נתנו לנו לשלם על זה מחיר של זונת צמרת. היה פשוט נורא. היה איום. היה מעפן לחלוטין. **לא** נתראה שנה הבאה".
עוד כתבו על הועידה: "חלק מההרצאות הרגישו לי כמו נאום של רבע שעה של מישהו על כמה שהזין שלו גדול, ופאנל מסויים הרגיש כמו ויכוח של הזין של מי מהם גדול יותר…."
"חוסר ארגון, אוכל של בסיס טירונות, ועידת אינטרנט בלי אינטרנט, בלאגן אחד שלם, יותר כתבים ועיתונאיות מאשר אנשים רלוונטיים… פשוט זוועה.. ועוד לחשוב שחשבתי לשלם על זה.."
2 תגובות
גם בשנה שעברה היה מזעזע לא מבין אין נזכרו רק עכשיו
אין ספק, מה שהלך אתמול היה די מביש, מבפנים ומבחוץ. כמה דוגמאות בהמשך לכתוב למעלה:
יותר אנשים מכסאות, עד לרמה של דחיפות ואנשים שצובאים על השערים ויש מאבטח שלא נותן להכנס או לצאת. הייתי צריך לפלס את דרכי בשביל לצאת מאחד המושבים בהאנגר החנוק.
הכסאות היו מחוברים ביחד צמודים אחד לשנים עם אזיקונים, מה שלא נתן טיפה מרחב תמרון וגרם להרגשה חנוקה עוד יותר.
חלק מהמרצים היו פשוט לא ברמה ועשה רושם שהם לא התאמנו על המצגת שלהם אפילו פעם אחת.
ארגון המצגות עצמן היה מביש. לדוגמא – סרטון שמנגן עם או תמונה או קול למשל, אבל לא שניהם.
אורחים שבאו מחו"ל בשביל להרצות גם עמדו בשמש החונקת ובתוך האנגר מעופש בשביל לקבל המבורגרים 20 גרם (גג)?
שלא לדבר על זה שגם אלו שכבר עמדו בתורים בשביל האוכל… לא היה להם מקום לאכול אותם.
תורים אינסופיים לשירותים, ברמה שאני בטוח שהיו אנשים שהלכו לתרום למפלס הים התיכון.
ומה הדובדבן שבקצפת? הניסיון לדבר על ת"א כעיר הייטק וכעיר הסטארטאפים. שימו ווייפי נורמלי ואז נדבר.
אפשר להמשיך ולהמשיך אבל אין טעם. היה מביש. אם לא הייתי מקבל כניסה חינם הייתי עושה רעש. זה לא היה שווה שקל.
(היו שתי נחמות קטנות ביום הזה: מרכז נא לגעת שבו המושבים נוחים וממוזגים (אבל אין מה לדבר על אינטרנט),
וחברת uTest שחילקה כל היום קרטיבים שעזרו לנו להחזיק מעמד.)