הקרב על השידור הציבורי

מזבלה

כוכבי הערוץ הראשון כפי שלא ראיתם מעולם – קליפ מיוחד לרגל 40 שנות טלוויזיה בישראל.

שנת 2007, לב ירושלים
קומץ קטן של אנשים מנהל קרב מאסף אכזרי…
זהו סיפורם

מנהל קריאייטיב ומפיק: אלי בבא, במאים: אייל בנבנישתי ושרון מרקס,
תסריטאי: עדי רוזן, צלם: שי כהן, עורך: יובל שר

תודה לאלית על הידיעה.

[techtags:הקרב על השידור הציבורי, 40 שנות טלוויזיה ישראלית, ערוץ 11, IBA]

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

11 תגובות לפוסט

11 תגובות

  1. [Comment ID #6421 Will Be Quoted Here]

    דוקא את הסוף
    אהבתי
    כל הסרטון היה משעמם כמו הערוץ
    הסוף היה מצחיק.
    ואור שלח לי את זה
    אז הקרדיט הוא שלו…

  2. הפוסט היה שווה רק בשביל התגובה של הברווז…..סחטיש

    ולענייננו-
    הם חייבים להרוס…..לא יכולים לצאת מאאגניבים עד הסוף…..
    זה סרטון שבמקרה הטוב יצליח לשמר את המבוגרים שצוחקים מדברים של פעם ואומרים "זה קוריוז על הכיפאק!"
    כדי להביא קהל חדש (או בכלל) צריך קצת לעגל את הפינות המשעממות ולא להדגיש את ההעקרונות של פעם שמבריחים את כולם….
    ואיך דורי אוהב להגיד: "לחשוב מחוץ לקופסה"

  3. ולא קשור בכלל לפוסט הזה – התמונה של פינוקשה פה די מפריעה לי, מה כל הגנרלים האלה עושים פה? ולמה אין כאן בכלל חתולים במזבלה? אה?

  4. אהבתי את הסרטון, הוא משעשע מאוד.
    ואז נזכרתי שלפני שנים היתה לי בדיחה מטומטמת שהייתי נוהג לספר לחבר'ה.
    זה הלך ככה – איש אחד עולה לאוטובוס מקיא על הנהג. הנהג שואל אותו ,תגיד אתה לא מתבייש והאיש אומר לו :שאני אתבייש? תראה איך אתה נראה!
    הבדיחה הזו היתה מפגרת גם אז, למען האמת לא זוכר למה התעקשתי לספר אותה תמיד, אבל מפעם לפעם זה היה יותר קשה כי אנשים כבר הכירו אותה, אז אני וחבר טוב התחלנו להמציא לה התחלות חדשות כדי לתפוס את הקשב .שתי התחלות לדוגמה:
    -שלושה חתולים משחקים רולטת כביש, הראשון רואה מכונית נוסעת במהירות קופץ לכביש ומצליח לעבור, השני רואה מכונית יותר מהירה דוהרת לעברו ,קופץ לכביש והרכב משפשף לו את קצה הזנב. השלישי רואה פרארי מאיצה לעברו קופץ לכביש ואחרי שניה הפרארי פוגעת בו ומפרקת לו את הצורה, כולו מת מפורק על הכביש וכל המעיים שלו שפוכים החוצה. איש אחד עובר בדרך רואה את החתול ונגעל. עולה אותו בחור לאוטובוס נזכר בחתול ומקיא על הנהג הנהג שואל אותו ,תגיד אתה לא מתבייש? והאיש אומר לו :שאני אתבייש? תראה איך אתה נראה!
    -איש אחד עולה לאוטובוס בלי שקית או תיק ושואל את הנהג איפה הוא יכול לשים את הבמבה התפוצ'יפס והטוויסט, הנהג אומר לו שהוא יכול לשים את הכל לידו אז האיש מקיא אות כולם על הנהג הנהג שואל אותו ,תגיד אתה לא מתבייש? והאיש אומר לו :שאני אתבייש? תראה איך אתה נראה!
    ככה יכולנו למחזר את אותה בדיחה כל פעם מחדש ומי שהסכים להקשיב לה תמיד הרגיש קצת טמבל בסוף.
    וזה מה שערוץ אחד עושה רבות, הוא משדר את אותם קטעים בעטיפות חדשות , דה סיים שואוז ויט דה סיים פאקקטע סויטס. הבדיחה כאן היא כולה על חשבוננו.
    כמו אותם אנשים שאני לא מצליח לדמיין אותם ילדים ונדמה לי שהם תמיד היו זקנים (מישהו יכול לדמיין את הרב עובדיה בתור ילד? את מישאל חשין?את ג.יפית?) , גם ערוץ אחד הוא כזה בשבילי, התחושה היא שתמיד ראיתי שם תוכניות ישנות ,תמיד היתה שם נוסטלגיה שכזו.מעניין מה היה שם לפני שכתבו את התנ"ך, איך שידרו את "פסוקו"? היו סתם מעבירים את האצבע מכסף על פפירוס ריק?
    אגב, טוב לראות שאורי לוי הוריד את השפם.
    ולעידו – הסרטון אכן ארוך וזה מפני שהעורכים יצאו לשביתה כבר לפני שלוש וחצי שנים, הם מגיעים לעבודה ,הם מכונסים במשרדם, דנים על תנאי שכרם ולא עונים לטלפונים.מזל שזו שהביאה לשידור עדיין עובדת.

  5. לצחוק על עצמך יכול להיות מצחיק אם אתה בעמדה שזה לא יפגע בך, אבל אנשים מסתכלים על הסרטון הזה ושואלים את עצמם מה לעזאזל הם עושים עם האגרה שלנו.

  6. אכתוב מה שכתבתי בפורום

    זה בדיוק כמו רשות השידור- מתחיל מעניין נמשך יותר מידי ולאף אחד לא אכפת מה יקרה בסוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים