סוני Play-Doh

מזבלה

אחרי שכול העולם חיכה לספוט החדש של Sony Bravia, הנה הוא נוחת. קבלו את Sony Bravia: Play-Doh של Fallon London. סטופ מושן מושקע לאללה אבל אני לא מתחבר אליו. הקודמים שתראו מטה היו הרבה יותר מגניבים.

flixcoil3369309-flixcoil3369309-novid

פרסומת הכדורים (פסקול: Jose Gonzalez – Heartbeats) של סוני בראוויה:

flixcoil3369431-flixcoil3369431-novid

פרסומת הבניינים השולטת:

flixcoil3369210-flixcoil3369210-novid

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

18 תגובות לפוסט

18 תגובות

  1. לדעתי פרסומת דווקא לא רעה בכלל. מראה כמה צבעוניות יכולה להעיר לחיים מקום משעמם. הרי כל מה שסוני דוגלת בו זו הצבעוניות וכמה שהיא חשובה לא?

  2. הדבר שלי היה הכי מוחשי בפרסומת הזו היתה כובד המשקל.
    כובד המשקל על יוצריה.
    כובד המשקל של הציפיה מהם אחרי הפרסומות הקודמות.
    והכובד הזה הכריע אותם.

  3. אכן פרסומת מושקעת ומסכנים האנשים שהיו צריכים להזיז כל כך הרבה פעמים את הארנבים
    כדי לצלם אותה(ואולי גם אלה שהיו צריכם להכין אותם)
    לא מכרו לי טלוויזיה אבל מכרו לי את הארנבים
    תודו שהם חמודים

    הקליפ אם אני לא טועה הוא של מישל גונדרי

  4. אני דווקא אהבתי!
    נכון שסוני הרימו את הסטנדרט אבל הסרט הזה, גם אם הוא פחות טוב מהקודמים, הוא עדיין ברמה גבוהה מאוד.
    המון פעמים אנחנו מתלוננים על זה שאין לנו מספיק תקציב למהלך או לפרסומת מסוימת, השאלה מה היינו עושים עם תקציב בסדר גודל שכזה, בלתי מוגבל.
    ההתמודדות עם תקציב כזה כשכל עיני המפרסמים בעולם נעוצות בך היא משימה בפני עצמה.
    ואסיים בקליפ 😀
    הפרסומת הזכירה לי את הקליפ המגניב הזה של ה – WHITE STRIPS שגם הוא, כמו הפרסומת, צולם בפריים BY פריים.

  5. יש סיבה די ברורה למה הפרסומת הזאת פחות טובה. היא פשוט רק פרסומת .
    ה2 הקודמות היו מעין "אירוע" – משהו חי ואמיתי.
    שיצר התרחשות שגדולה בהרבה מסך החלקים של פרסומת , זמן אוויר וכיוצ"ב.
    היו בהם המון יח"צ , התרחשות אמיתית ותחושת וואו .
    המייקיניג אוף של ה2 הראשונות היה די מדהים.
    כאן הייתה בעיקר עבודת מחשב מרשימה. אבל עבודות מחשב מרשימות כבר ראינו.
    הבאזז שהיה לפני..של.."מה הם יעשו הפעם" התחלף בתחושה של …"כבר ראינו כאלה פרסומות"..והמומנטום הלך לאיבוד.

    חבל.

  6. גם לי זה לא עשה כלום- וניסיתי לחשוב למה.
    קודם כל, יש לי בעיה עם הקלישאה של מנגינת פסנתר עדינה בפרסומות שמתחילה ברגע שרואים משהו שאמורים להתקשר אליו רגשית.
    מעבר לזה, וזה הדבר המרכזי, הארנבונים האלו לא מתקשרים לרעיון של הצבעים, והמחשבה שעברה לקריאייטיב בראש, של "כמה אפשר כבר להראות עיגולים צבעוניים" ברורה לעין מהתוצאה.
    לא ברור לי הניסיון לקחת את הפרסומת לכיוון חמוד- רגשני קצת, כי הוא לא מתקשר עם צעדים אחרים שנעשו במותג ובשאר הפרסומות שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים