למה למשרדי פרסום ישראלים אין אתרי אינטרנט?

מזבלה

wk.com

בזמן שהיינו עסוקים פה במזבלה בלברבר באמצעות פוסטים על העבודה הנפלאה שעושה חברת הפרסום Wieden + Kennedy, הם היו עסוקים בלבנות לעצמם אתר אינטרנט מדהים ביופיו, בעומקו ובעיקר בתכנותו, שנועד להציג לראווה את פועלם, אידיולוגייתם וחזונם. הנה לינק לאתר החדש: סטגדיש.

האתר החדש של wk מחזיר אותי לנושא שאני רוצה לברבר עליו כבר המון זמן. שמו בישראל: "למה למשרדי פרסום ישראלים אין אתרי אינטרנט?". תנו לי לנסח שוב: "למה קשה למצוא אתרי אינטרנט מרשימים של משרדי פרסום ישראליים?". יאוואראדי איזה כותרת.

מה כן יש לנו כאן?
אם הפוסט הזה היה תחרות, אתר האינטרנט של אידיאולוג'יק היה לוקח בגדול. רגע, לפני שמתחילים ללכלך לי את המזבלה עם שמפנייה זולה, אני מזכיר שזאת לא תחרות. האתר של אידיאולוג'יק נראה נקי ונעים מבחינה ויזואלית אבל הוא עדיין מונח בקטגוריית "האתרים האינפורמטיבים נטולי הקונספט". באותה קטגוריה אפשר לשים את האתר של זרמון גולדמן, גיתם BBDO, וכהנה וכהנה, שזה לא משרד פרסום אלא רק ביטוי די מגעיל.

הקטגוריה השנייה מלאה באתרי פלאש שבמרכזם ניצב משחק פלאש פשוט, לעתים חביב ולעתים מרים גבה. במקרים מסויימים, בנוסף למשחק ניתן להתרשם מכמה עבודות מובילות של המשרד. לארק אינטראקטיב יש אתר כזה, לערמוני יש כזה, וגם JwwwT עשו משהו שמתפקד כברכת שנה טובה משום מה. יודעים מה, נכניס לפה גם את y&r Interactive שמציגים לראווה את הקקטוסים שלהם. דורי, אני אומר שתראה לכולם את הפלאש היפה ששלחת להם כטייקאוף! או שלא שלחת בסוף?

אנחנו עוברים לקטגוריית "עמודי הנחיתה". מדובר באתרים ריקים מתוכן עם עמוד בודד וגלמוד שמצהיר: "האתר בבנייה", "תכך נשוב" או "אנחנו מחפשים עובדים!". ראו ערך: מקאן דיגיטל, סאצ'י אינטראקטיב ו-TBWAD (אמא תראי אותי – אני באינטרנט!).

טוב, סיימנו עם הסקירה המשעממת ועכשיו אפשר להתחיל לתהות: איך זה שענף שמנסה להחליף את המילה "פרסום" במילה "מיתוג" לא ממתג את עצמו? חוסר זמן? עצלנות? המתנה לרגע המתאים? למשרדי הפרסום, בטח שלגדולים שביניהם ובטח שלאינטראקטיביים, יש את המשאבים, הכישרונות והזמן כדי לעשות את זה בענק אבל משהו עדיין עוצר בעדם.

כדי להבין איך ממתגים חברה מסחרית באמצעות אתר אינטרנט, מספיק להיכנס לאתר המדהים של משרד הפרסום Leo Burnett קנדה. אם אתם לא מכירים, אתם חייבים להיכנס. ואם אתם לא נכנסים, תפספסו את הפואנטה של כל הפוסט הזה. האתר זכה בפרסים רבים, ביניהם התואר "Site of the year" שהוענק לו ע"י התחרות הנחשקת ביותר בתחום, ה-FWA, ונכתבו עליו פוסטים רבים, באלפי בלוגים שבכלל לא קשורים לפרסום.

לפני כמה זמן הכנתי מצגת די עצלנית בה סיקרתי אתרי אינטרנט של חברות פרסום מהעולם. יום אחד אני אעלה אותה לפה. במהלך הכנתה נחשפתי לאתרים שכל כך הלהיבו אותי עד כדי כך שרציתי לפרסם את עצמי באמצעות משרד הפרסום שאמון עליהם, שלא לדבר על לעבוד באותו משרד, אפילו בתור מנקה.

הנה כמה אתרים שמוכרחים להכיר:

Leo Burnett Canada (יאללה כנסו שוב)
BMF אוסטרליה (אוי ואבוי איזה אתר קריאייטיבי)
lean mean fighting machine (לא חייבים להיות גרנדיוזיים כדי להיות גדולים מהחיים).
WK Team גרמניה (איזו חגיגה).
Glue London (מומלץ לראות איך הם מציגים את הצוות).
Unit9 (קסם).

טוב נו, נשאיר טעם לעוד, נביא את המצגת מתישהו. 🙂

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

8 תגובות לפוסט

8 תגובות

  1. חס וכרפס, לא מחאה לא אידאולוגיה, ברוב הטקטסטים אני מאבד עניין לאחר כמה מילים, אתה בין הבודדים שמצליח לרתק אותי לקריאת כל הפוסט.
    מאידך תגובות, אני אוהב לקרוא אותן.

  2. [Comment ID #1127 Will Be Quoted Here]

    תודה דורי. אבל עדיין לא הבנתי את העניין של ה"לא קורא פוסטים". אידיולוגיה כזאת? מחאה? מה זה הזבל הזה?!

  3. מישהו שם צריך להתחיל ליישם את הגישה של..
    " אם אתה לא שם, אתה לא קיים "

    או כמו שחברי הטוב הוגו היה נוהג לומר..
    " הלו, להתעורר שם "

  4. ומעצבן שאם כבר יש אתרים ישראליים לחברות פרסום/עיצוב/סטודיואים/תיקי עבודות של גרפיקאים, הם באנגלית. בד"כ.
    מעולם לא הבנתי למה. הרי לא באמת פונים פה ללוס אנג'לס.

    בכל אופן, לפני כמה חודשים שאלתי את אותה שאלה, משהו כזה:

    למה למשרדי פרסום אין אתרים באינטרנט?

    זו שאלה שבאמת אין לי תשובה הגיונית עליה. פעם שמעתי תשובה של מנהל משרד פרסום שענה ללקוח ששאל אותו את השאלה הזו בפרזנטציית מכרז. הוא אמר לו (ללקוח) שזה לא ענף שבו נכנסים לאתר שלך כדי לראות למה את מסוגל ומה העבודות שלך, אלא גם עושים תחקיר הרבה יותר רציני לפני כן, וגם רואים את התוצאות כל יום בבריקיים של הפרסומות.

    זה תמוה לחלוטין שאין להם אתרים. הרי למה יש אתר לעלית? אתה לא תכנס לאתר כדי להתרשם אם השוקולד טעים ואם בא לך לקנות אותו, לא?
    זה לא דוגמה אחד לאחד אבל זה הרעיון,
    חברות שלא באמת צריכות אתר-
    למה יש אתר לתוכנית טלוויזיה? הרי המטרה היא שיצפו בטלוויזיה ולא שישבו מול המחשב!

    בחזרה לענייננו – קודם כל, לגבי חברות כמו עלית, הלקוחות שלהם הן הצרכן הסופי ולכן אתר אינטרנט זה הרבה יותר הגיוני מאשר משרדי פרסום שהלקוחות שלהם הם פירמות (business to business), ולכן פחות צריכות אתר.
    לגבי תוכניות TV, אם ניקח את קשת למשל, הם כבר לא רואים את עצמם כחברת TV, אלא כחברה לפלטפורמת תוכן. לכן האתר שלהם הוא סופר מושקע ונדרש.

    (עדיין לא השתכנעתי)

  5. פוסט מעולה מר גיא! ואתה יודע שאני לא קורא פוסטים ובכל זאת קראתי אותו עד הסוף!
    דוגמאות מעולות, כתיבה נכונה, בסוף עוד תכתוב פרוספקטים לתרופות ב-Expert

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים