בין השיגרה היומית, הצחוקים והעבודה המעייפת יש רגע אחד בשנה שבו הכול נעצר, שבו אני נעצר ונזכר באלו שפעם היו חלק מוחשי מהשיגרה היומית, ה"צחוקים" והעבודה המעייפת והיום הם רק זיכרון באותה שיגרה. היום אני נזכר בלוחמת מג"ב, גלית ארביב, חייכנית, מורעלת, אחת שכבוד לי לומר שהכרתי אותה. בתור סדיר במג"ב השיגרה שלי לא הייתה צחוקים ולא הנאות, אלא עצב. עצב על כל נפש שראיתי מקפחת את חייה בפיגוע בירושלים. עצב על אובדנה של חברה לנשק, אחת שלאחר שיחרורה משירות סדיר הגשימה חלום והתגייסה למשטרת ישראל. עצב על אובדנה של גיבורה שנפלה בקרב מול מחבל בירושלים. פעם בשנה ישנו רגע אחד שבו אני עוצר הכול ואומר לעצמי, אני זוכר. יהי זיכרה ברוך.
אתר ההנצחה | על האירוע
7 תגובות
The pillar of the world is hope. Kanuri proverb Nigeria
יהי זכרה ברוך
יהי זכרה ברוך
יהי זכרה ברוך.
הלוואי שלא נדע עוד צער.
יהי זכרה ברוך, אני כל הזמן מנסה להאמין שיהיה בסדר, וכל יום זיכרון אני מנסה להכנס למן בועה אופטימית שביום הזכרון הבא לא יעלה מספר הקורבנות, בואו כולם נחזיק ידיים ואם נאמין מספיק חזק, אולי יקרה נס, זה טוב להיות אופטימים מידי פעם, זה נותן לנו סיבה להמשיך.
כמה עצוב.
יהי זכרה וזכר כל החללים ברוך.
יהי זכרה ברוך,
אני זוכר את המקרה כאילו הוא קרה אתמול. גיבורה.