לפ"מ כבוד כבר אמרתי כמה וכמה פעמים ועכשיו אני אומר שוב, סחטיין. לשכת הפרסום הממשלתית ממשיכה להפתיע והפעם עם קמפיין לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נכון לא שיא הקריאייטיב, אבל חל שיפור אדיר ומבורך מאז אותם קמפיינים מעפנים.
לפ"מ כבוד כבר אמרתי כמה וכמה פעמים ועכשיו אני אומר שוב, סחטיין. לשכת הפרסום הממשלתית ממשיכה להפתיע והפעם עם קמפיין לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נכון לא שיא הקריאייטיב, אבל חל שיפור אדיר ומבורך מאז אותם קמפיינים מעפנים.
ראיתי את הסרטונים ומיד אח"כ את הבאנר של "אל תתנו לאדישות להרוג אותו" ומשום מה קראתי אותו כ "אל תתנו לאדישות להרוג אותם".
פעם ראשונה שאני רואה פרסומת למלחמה בתאונות דרכים שבאמת עושה לי משהו. אינסייט יפה, ביצוע יפה, אהבתי מאוד
אחלה, באמת עבודה טובה.
הרעיון לתת למכונית כמעט לפגוע ולהראות את התגובה של הילד – מאד עובד לטעמי.
רק חבל שהסלוגן כמעט מצליח לחרב את הקמפיין.
בעבודות שכאלה לא צריך קריאייטיב… צריך לומר את האמת הקשה בפרצוף.
עבודה מצויינת!
נ.ב.
הסוגר באמת גרוע.
העיקר שהילדים בסרטון השני אוכלים קרטיב קרח רמזור של "פלדמן".
מעבר לזה הפרסומות בהחלט מעבירות את המסר בצורה טובה.
אני היחיד שהרגיש שזה "כמעט", "ליד", אבל לא ממש פוגע (תרתי משמע)?
אולי זה הסלוגן הטפשי להחריד (מאיפה הביאו את המשפט הפאנג-שוויאי הזה?) ואולי זה העובדה שהילד לא באמת נדרס, אבל הפרסומת הזו בכלל לא עשתה לי שום דבר.
למה אי אפשר לקחת את הפרסומות האלה צעד אחד קדימה כמו שעשו באירלנד, אוסטרליה ואנגליה, ששם הראו תאונה-תאונה, בלי "כמעטים"? הכל אצלנו עצור ומאופק, לא ברור לי למה.
[Comment ID #13550 Will Be Quoted Here]
להזכירך לפ"מ כבר עשו לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פרסומת "עד הסוף" סטייל הפרסומות שדיברת עליהן.