!Merry Christmas
הפוסט פורסם בתאריך: 24 בדצמבר 2007 בשעה: 18:17 ע"י: פוסט אורח/תמאת: אסף הוכמן, פלנר ולוחם חירות ב-גריי אינטראקטיב.
עוד מספר שעות נחגוג את ערב חג המולד, ריח של שנה חדשה באוויר, האשוח משיר עליו בסלון של כולנו, בחלון מנצנצות להן פיסות שלג לבנבנות והארובה נקייה לקראת בואו של השמנמן החייכן.
אין מה לומר, פנטזיה חביבה, חמימה ומתוקה בנתה לנו הוליווד. אחח, אין כמו באמריקה עשויים אנו לחשוב לעצמנו. אבל מעניין לחשוב קצת מאיפה באו הנרטיבים האלה לתרבות הנוצרית-מערבית, בעיקר האמריקנית. ומה מייצג לנו יותר את כריסמס מאשר הזקן החביב העונה לשם סנטה?
הדמות נולדה במאה ה-18 כעירוב בין שני אייקונים דתיים של התקופה – דמותו האגדית של סינטר קלאס (Sinter Klaas) שהובאה על ידי המתיישבים הראשונים מהולנד לניו יורק, וסיינט ניקולאס, שהיה בישוף באסיה הקטנה, והוכרז כקדוש על ידי הכנסייה הנוצרית וכפטרונם של הילדים.
עד תחילת המאה ה-20 לא היתה דמות מובהקת של סנטה קלאוס. ציירו אותו כגבוה, נמוך, שמנמן, שרירי, לבוש פרוות, לבוש עורות, לבוש בדים אדומים, כחולים, ירוקים או סגולים.
ב-1930 חיפשה חברת קוקה קולה דרך להגביר את המכירות בתקופת החורף, שהיתה עונה חלשה למכירות של משקאות קלים. הבריף בטח היה משהו כמו: "הכי טוב. הכי מרענן. הכי משתלם. הכי חורף בעולם". החברה פנתה לקריקטוריסט שצייר את דמותו של סנטה כפי שאנו מכירים אותו היום ושיגרה את שרבוטיו ב-reach מטורף למגזינים, בילבורדס ונקודות מכירה ברחבי ארה"ב, כך שלא היה אזרח אמריקני שלא ידע שהזקן השמנמן עם החליפה האדומה הוא הפרזנטור של קוקה קולה, האדומה בפני עצמה.
והוא אפילו לא היה צריך לעשות קרחת…
הכרזות והדמות הפכו תוך זמן קצר לחלק אינטגרלי ומושרש בתרבות האמריקנית ובהמשך גם בתרבות הנוצרית מחוץ לארה"ב. הלכה למעשה, קוקה קולה, חברה מסחרית, המציאה את אחד האייקונים הדתיים (!) החשובים ביותר בעולם.
הסיפור מעורר מחשבה על הכח שיש לנו כסוג של יוצרי תרבות. האם אנחנו יכולים ליצור אייקון תרבותי-מסחרי מקומי בקליבר של סנטה? בעומס התקשורתי-קוגניטיבי ובאווירה הצינית של ימינו זו נראית משימה כמעט בלתי אפשרית, אבל אולי כל מה שצריך זה תקציב רציני, קריאייטיב עצבני ולקוח עם קצת ביצים…
!Merry Christmas
לגלריית פרסומות קלאסיות של קוקה קולה עם סנטה – קליק.
[techtags:סנטה קלאוס, חג מולד, קריסמס, קוקה קולה, מרי קריסמס, אסף הוכמן, פוסט אורח]
הגעתם לבלוג הפרסום של 
יום שני, 24 בדצמבר 2007 בשעה 18:33
איזה פוסט גדול!
אסף, סחטיקה ענקית על המחקר. גם פוסט מעניין, חגיגי ושונה וגם אמירה יפה ומבוססת בסוף.
מקווה לראות עוד פוסטים ממך
חג כופרים שמח! :D
יום שני, 24 בדצמבר 2007 בשעה 18:43
איך הפסדנו (היהודונים) את החג הכייפי הזה…
הוכמן, מזל טוב על פוסט ראשון ומצוין אצלנו!
ומרי קריסמס יזראל.
יום שני, 24 בדצמבר 2007 בשעה 19:14
אם זה באמת ככה זה קטע ענק!
אחלה פוסט אניוויי…..
יום שני, 24 בדצמבר 2007 בשעה 22:42
מרתק!
יום שני, 24 בדצמבר 2007 בשעה 22:56
תודה רבה חבר'ה…
וקבלו עוד פוסט ישן שמסביר איך היטלר וחבריו הובילו בעקיפין להמצאת פאנטה…
http://cafe.themarker.com/view.php?t=139475
יום שלישי, 25 בדצמבר 2007 בשעה 4:02
תודה על הפוסט
החכמתי
מרי קריסמס
יום שלישי, 25 בדצמבר 2007 בשעה 4:05
[...] Web 2.0 כבר כולם קוראים לו Xmas, אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט הקצר הזה של המזבלה. הפה שלי עדיין [...]
יום שלישי, 25 בדצמבר 2007 בשעה 9:37
[...] תגובות יום שלישי, 25/12/07, 09:19 קישור לפוסט במזבלה: http://mizbala.com/?p=1811 דרג את התוכן:0מומלץלא מומלץהוספת [...]
יום שלישי, 25 בדצמבר 2007 בשעה 10:17
מר הוכמן היקר,
אכן פוסט מעניין.
חיבור מעולה של הצבע המזוהה של קוקה קולה ובגדי השמנמן.
מחכה לעוד פוסטים ממך
ועד אז מרי כריסטמס.
יום שלישי, 25 בדצמבר 2007 בשעה 12:05
מצטרף לברכות הכפולות.
האמת שגם לנו יש דמות קאלט לחנוכה, למרות שנדמה לי שהיא קצת תבריח ילדים קטנים, ובספק אם היא תצליח לעזור במכירות (אולי לאופטיקה הלפרין):
מרי קריספיס!
יום שלישי, 25 בדצמבר 2007 בשעה 23:07
יא אללה, דורי, תן לו גביע מזבלה זהב או משהו, זה פוסט מעולה.
מדהים לחשוב שחברת פרסום עומדת מאחורי המיתוס הזה..
יום רביעי, 26 בדצמבר 2007 בשעה 16:25
הוכמן הוא משהו מיוחד
יום רביעי, 26 בדצמבר 2007 בשעה 19:49
ושו האדא לוחם חירות?
יום חמישי, 27 בדצמבר 2007 בשעה 0:20
רק תנו לי סימן מתי אני אמור להסמיק…
יום חמישי, 03 בינואר 2008 בשעה 10:55
אני מחכה לאמריקאי הראשון שיתבע את קוקה קולה על עידוד להשמנה בגלל זה…