ברנז'ה דרושים פוסט אורח

ניסיון – חיסרון, האם השמרנות של המעסיקים בישראל מונעת מהם למצוא עובדים טובים יותר?

ניסיון - חיסרון, האם השמרנות של המעסיקים בישראל מונעת מהם למצוא עובדים טובים יותר?
ניסיון - חיסרון, האם השמרנות של המעסיקים בישראל מונעת מהם למצוא עובדים טובים יותר?
מחפשים עבודה? לוח הדרושים של המזבלה
יואב מלמד

יואב מלמד

מחר נחגוג כולנו את תחילתה של שנה חדשה. נבלה זמן איכות עם משפחתנו; ניהנה מרצף ארבעת ימי המנוחה; ונקווה שתשע"ה תביא עמה שלל התחלות חדשות. אלא שבאמצע אוקטובר, עת תגיע תקופת "אחרי החגים", מאות אלפי בוגרים טריים יגלו ששום דבר לא השתנה לגביהם. בשעה שמדינה שלמה תתעורר לבוקר חדש של פקקים בדרך למשרד, הם יישארו בדיוק באותו מקום, מייחלים לטלפון או דוא"ל שיזמין אותם סופסוף לריאיון עבודה.

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים לא מבינים איפה טעו. הם צעירים (בני 24 עד 34), משכילים (תואר ראשון לפחות) ושאפתנים (תכננו קריירה שלמה), אבל מוצאים את עצמם עם חלומות שבורים וכיסים ריקים. למרות שהשקיעו מאות אלפי שקלים וגם שלוש עד שש שנים בלימודיהם, הם מסיימים אותם עם המשבר הגדול של חייהם הקצרים. הם ניצבים חסרי אונים מול מעסיקים, שדורשים בתוקף ניסיון של שנה-שנתיים אפילו לתפקידי כניסה זוטרים. זהו לופ פרדוקסלי, שמאוד קשה לצאת ממנו: חוסר ניסיון מוביל לחוסר עבודה, שמוביל לחוסר ניסיון וחוזר חלילה.

אותם אנשים מבטיחים נעים היום בין תקוות קטנות לאכזבות גדולות, בין דבקות במטרה לסף ייאוש, בין התמחות בתחום להסבה מקצועית. וזה לא שבצד השני נמצאים אנשים רעים. חלילה. אפשר להבין את שיקולי מקבלי ההחלטות. למה להסתכן עם אדם שאין לו קבלות מקצועיות? למה לטרוח ולהכשיר מועמד מנקודת ההתחלה? ולמה להשקיע בעתיד של החברה, אם ההווה כבר דוחק? לפיכך, חלק מהבוסים חושבים שיעשו לבוגר הטרי טובה גדולה אם יקבלו אותו. אלא שמדובר בטעות קשה. עם ההחתמה של אותו מועמד על חוזה, הם יעשו טובה גדולה דווקא לעצמם.

בשנה וחצי האחרונות אני מנהל את מחלקת ה-web בחברת הייטק בינלאומית ברמת החייל. במהלך התקופה הזאת הארגון צמח לשמחתי, ונדרשתי לגייס חמישה עובדים חדשים לצוות. כולם היו נטולי ניסיון תעסוקתי קודם בתחום בנקודת הזמן שזימנתי אותם לראיונות ומבחנים. לי זה ממש לא הפריע. רבים ממכריי הרימו אז גבה על בחירותיי, וחלקם אפילו שתיים. למה לחפש הרפתקאות עם טירון ירוק, אם אפשר ללכת על בטוח ולהביא פז"מניק למוד קרבות, שכבר ראה הכל? ובכן, לא חסרות תשובות טובות לשאלה הזאת.

הגיעה השעה שמעסיקים שמרנים ישכילו להפנים את המעלות הרבות בחדשנות. בראש ובראשונה, במציאות הכלכלית הכואבת חיסכון תקציבי הוא ערך מרכזי. מי שעוד לא קיבל שום תלוש משכורת בחייו, יסכים לעבוד בעבור שכר נמוך בהרבה. שיקול מכריע נוסף הוא אפקט ה"רעל". מי שיקבל הזדמנות אחרי חודשים ארוכים של חיפושים כושלים, יגיע כל יום עם מוטיבציית שיא לקנות את עולמו ולהוכיח לראשון שהאמין בו, שהוא לגמרי ראוי לכך. זה יתבטא בנכונות לעבוד שעות נוספות, בהתלהבות רבה אפילו מהשגרה ובניצול מיטבי של הזמן במשרד. עוד יתרון משמעותי נוגע לבוסריות. מי שרק עכשיו יצא מהניילונים, יתאפיין בפתיחות מחשבתית ללמוד דברים חדשים, בלי שחיקה מצטברת, מניירות של מעמד או קיבעונות מתוקף ותק.

כבר שאלו אותי אם אינני מצטער על ההחלטה האידאולוגית שעשיתי, הנתפסת כאמיצה לכאורה. הצער היחיד שלי הוא על שאין לי צורך בעובדים נוספים, שיוכלו להגיע מאוכלוסיית מחפשי העבודה הראשונה. כל אחד ואחד מהחמישה שהבאתי למחלקה שלי התגלה כ"בינגו". הם למדו את המלאכה חיש קל ושולטים מאז ביד רמה בתפקיד. כולם גם נקלטו היטב בין ותיקים ורואים את עתידם בארגון. בעקבות ההצלחה, אני קורא למנהלים בישראל לפתוח קצת את הראש וללמוד מהניסיון העשיר שלי עם חסרי הניסיון. עוד לא מאוחר לסדר למישהו שנה חדשה עם התחלה חדשה.

יואב מלמד הינו מנהל מחלקה בחברת SAY ומייסד הקבוצה "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון"

מחפשים חברת אחסון וענן אנושית?
המזבלה ממליצה על האחים ב-Expim

תגובה באמצעות פייסבוק