ברנז'ה דעות ומחשבות מזבלה

נבחרת החלומות – משרד הפרסום המושלם

נבחרת החלומות של הפרסומאים והפרסומאיות בישראל - פורבס, נובמבר 2011
נבחרת החלומות של הפרסומאים והפרסומאיות בישראל - פורבס, נובמבר 2011
מחפשים עבודה? לוח הדרושים של המזבלה

'המשרד שישנה את חוקי המשחק' הוא החזון, האלגוריתם המנצח. יום אחד יקום בישראל משרד הפרסום המושלם, זה שיורכב מאנשי ונשות הפרסום הטובים והטובות ביותר בענף, משרד שלא ידע מהי בינוניות ומהו כישלון ויעשה את העבודה הטובה והנכונה ביותר ללקוחותיו. יום אחד זה יקרה, עד אז, קבלו תמצית מכתבה בת 5 עמודים שלי במגזין FORBES על נבחרת החלומות של משרד הפרסום. במשך חודש, חרשתי את ארכיוני המזבלה, יו טיוב ואתרים נוספים, בחיפוש אחר האנשים הטובים ביותר שיש לענף שלנו להציע, ומצאתי. ענף הפרסום הישראלי מורכב ממאות אנשים טובים ומוכשרים, בכתבה, בחרתי את 45 המוצלחים שלי, אשר מהם הרכבתי את משרד הפרסום המושלם.

עידכון: הכתבה המלאה ב-PDF

נבחרת החלומות - משרד הפרסום המושלם, מתוך פורבס

נבחרת החלומות - משרד הפרסום המושלם, מתוך פורבס

הטאלנט
בכל משרד פרסום, ממש ברגעים אלה יושב כוכב ותוהה "מה אני עושה כאן?". הוא מביט ימינה, מציץ שמאלה ומרגיש, שמקומו דפנטלי לא במשרד בו הוא יושב, יום אחר יום, שעה אחר שעה, 5 ימים בשבוע ועוד יומיים במשימות משרד אינסופיות סביב השעון בבית, מצאת החמה ועד שמתפוצץ הראש הקודח. בעידן המחאה הכלל חברתית, בספירה העכשווית בה טרנד הדיור המוזל מהווה מוטיב מחאה חוצת כיכרות ורחובות מרכזית, המשרד בו יושב הכוכב, הינו משאת ליבם של כל דפני ושבעת (מיליון) חבריה. ובכל זאת, הקומה הגבוהה, 3 כיווני החלונות, הנוף הפנוראמי, לו, כבר מזמן לא עושים את זה.

כל אחד הוא כוכב
כל פרסומאי מתלמד חולם להיות כוכב. כבר ברגעים הראשונים בבצפר, בעבודי קריאייטיב או ב-ACC מתחיל חלום הכוכבות להתהוות: כל אחד בטוח שהוא ורק הוא ההבטחה הבאה של עולם הפרסום הבינלאומי והפרסום הישראלי הוא רק תחנה של לית ברירה בדרך. סופסוף מחלחל המסר של כל אמא עבריה "אתה כוכב, אתה יכול הכול…". והפרסומאי מאמין בכל ליבו שהוא כוכב. אלפים מתחילים אך רק מעטים הופכים או מתגלים ככוכבים. אבל בדרך, כולם חולמים ולוחמים.

כל אחד רוצה להיות מנכ"ל
שנה ועוד שנה עוברות, לא כולם עובדים בתחום, בטח שלא רבים הופכים כוכבים. אלו שכן טובים, טובים הרבה הרבה יותר מהאחרים הופכים לטאלאנטים, דור פרסומאי העל החדשים של הענף. הם קורעים את התחת מצאת החמה ועד קבלת המזור לנשמה בדמות אריה, תוף או עיפרון, ארד או כסף בלית ברירה, זהב כמסר של הרגעה לנשמה שמחפשת איתותים של הכרה והוקרה. להיות בתפקיד בכיר עכשיו זו כבר לא משימה, הם כבר שם. אבל משהו חסר, הם הוזים, הוגים, יוצרים, מוכרים והם כבר ללא ספק כוכבים. אבל משהו בכל זאת חסר, בפנים לא בחוץ. פעם ילדים רצו להיות כבאים, רופאים או שוטרים. היום ילדים רוצים להיות… מנכ"לים. כל גנן הוא מנכ"ל א.ד. גינון וכל יועץ הוא מנכ"ל ש.ת. ייעוץ לארגונים וגם הכוכבים שלנו רוצים להיות מנכ"לים. הגיע זמנם, לפחות לדעתם. אבל בעמדת המנכ"ל יושב אחר כבוד X או Y או חברו, אז מה עושים? מוחים, דורשים תנאים ויותר מזומנים, ובדרך כלל גם מקבלים: עוד חמישייה ברוטו למשכורת, עוד 250 דקות לסלולארי, שדרוג מדגם 3 לדגם 6 וטייטל שרק נשמע טוב באנגלית.

הכסף מאריך את האורגזמה
אבל גם האורגזמה הכי עילאית מגיעה באיזשהו רגע לסיומה, ואז מה? הכוכב שלנו שוב "רעב". מחפש כיוון, תשובה, פיתרון, מקבל הרחבה נוספת של סל ההטבות, זוכה בעוד אריה או עיפרון, בעוד אזכורים בעיתון או באתר פרסום בשפה זרה. הפעם, העיפרון והעיתון לא מספיקים בכדי להרגיע את הרעב הפנימי הבוחש- לוחש, עד הרגע בו נופל לו האסימון והוא מעז לומר בקול את מה שחלם עליו מזמן בשקט, כי לכל כוכב, במיוחד כוכב פרסום יש הרבה רגעים בהם הוא מאיר, אבל יש רק רגע אחד מסוים, בו האור של הכוכב מאיר נקודה פנימית עמוקה ומפיל לו אסימון: הוא מבין מה חסר לו. הוא רוצה להיות בצמרת. הוא ראוי להיות שם. הוא כוכב.

נבחרת החלומות של הפרסומאים והפרסומאיות בישראל - פורבס, נובמבר 2011

נבחרת החלומות של הפרסומאים והפרסומאיות בישראל - פורבס, נובמבר 2011

כל 'קופי' חולם להיות מקור
הטאלנטים הם אלה שמניעים את הענף: הם החמורים שסוחבים את המשא, הם הנווטים שמנווטים את השיירה, הם הגורם האנושי, המשאב הכי חשוב של המשרד. כשנפוליאון בונפרטה אמר ש-"בתרמילו של כל חייל מונח שרביט הגנרל", הוא התכוון אליהם, לכוכבים השקטים שעול השרביט הנכסף מונח על כתפיהם, ש- 365 ימים כל שנה, בעבודה סיזיפית חסרת מעצורים, חסרת שעות, מתישת כוחות, מטיסים את המשרדים בהם הם ע(ו)בדים לתחרויות הפרסום בכל קצוות הגלובוס ולהצלחה לוקאלית וגלובאלית. הם אלה שעובדים אפור, הכי אפור שאפשר, כדי לנעול את התקציבים ואת הלקוחות, כאילו חייהם ועצם קיומם היו תלויים בכך. בין האקסטזה מהכספים, הריגוש מהפרסים, הטייטל המדומה, האדרנלין מהתחרויות והעונג מההכרה ושיחות הסלון על הקמפיין האחרון שעשו, לאקזיט הנכסף, בו מגיעה חברת פרסום חוצת גבולות ומגבלות והופכת את הטאלאנט לשותף מרכזי – כל 'קופי' חולם להיות מקור, כמו המקור שיושב ברגע זה ממש בראש הפירמידה של משרד הפרסום בו הוא מועסק. בין הטייקונים בעלי המשרדים לאייקונים הכוכביים העולים יש אוקיאנוס של שאיפות, פנטזיות והרבה דם יזע דמעות ומאבקים, גלויים ובעיקר סמויים, מהולים בתקוות על: הקופי רוצה להיות מנכ"ל ובסוף להפוך מאייקון שכיר מוערך לטייקון שולט ללא גבולות.

המשרד שישנה את חוקי המשחק
כנגזרת של חזונה וערכי הליבה שלה הנוגעים להשתלטות על שווקים חדשים ומצוינות עולמית, החליטה XYZ, קבוצה פרסום גלובאלית שבסיסה בארה"ב, להרחיב את שלוחותיה בעולם. פרסום לדעתה יכול לשנות עולמות ולה כקבוצה מובילה בעולם יש רצון להשפיע על השינויים. והפלא ופלא, כיעד אופרטיבי במזרח התיכון היא בחרה בישראל הקטנה שלנו. לא שאין לנו פרסומאים מצוינים, נהפוך הוא, יש לנו ובשפע, אך הם רחוקים זה מזה ואינם משתפים פעולה, בלשון המעטה, מה שמעכב את הזינוק לדרגות המצוינות הבאות.

מכירים את כיתות המחוננים בבתי הספר?, אלו שהגיעו מחוננים בזכות ה- DNA של ההורים והמערכת לא הצליחה לקלקלם… ובכן, קבוצת XYZ באמצעות צוות יועציה המובילים, גזרה יעד ראשון לביצוע תוך 3 חודשים מהיום ופנתה אלי כדי שאתרגמו למציאות חיה, נושמת, שועטת ומצטיינת: הקמת סוכנות פרסום חדשה בישראל אשר תאגד בתוכה את מירב ומיטב הטאלנטס המקומיים, במגבלה כמותית של 45 כיסאות. המטרה – גיבוש המשרד המושלם, צוות מנצח, מצטיין מצוין ומשתף כוחות ומוחות, שיצעיד את ענף הפרסום המקומי ומפרסמיו כמה צעדים קדימה. אתם מוכנים לזה?

הקו האלוהי
הכתבה המלאה, לרבות תמונות של הנבחרים והנבחרות, נימוקי בחירה וכו'… פורסמה במגזין FORBES שיצא אמש לחנויות הספרים. חשוב לציין שבחרתי את המוצלחים ביותר בעיני כאשר אחד מהקריטריונים הסתמך לעיתים על היכרות אישית עם הבנאדם, שכן חשוב לי שדווקא בענף שבו 'פרסומאי לפרסומאי זאב', יהיו אנשים עם לב טוב. קריטריון נוסף היה דרג שכיר בלבד (ללא בעלים וכו'), ללא אחוזים כאלו או אחרים במשרד בו הם עובדים. אעלה את ה-PDF המלא בשבוע הבא. מו"לים פורבס: רפי רוזנפלד, ניר ברזילי. עורכים: דן פאר, ענת לפלר.

מחפשים חברת אחסון וענן אנושית?
המזבלה ממליצה על האחים ב-Expim

תגובה באמצעות פייסבוק

22 תגובות

  • בין כל אנשי הקופי אכולי האגו שכנראה נמצאים בנבחרת יש מעצבים? או שעיצוב זו רק המלצה?

  • [Comment ID #81813 Will Be Quoted Here]

    חוליגנס הם בעלי עסק עצמאי, כתבתי את הקריטריון לבחירות שלי בתחתית האייטם:

    חשוב לציין שבחרתי את המוצלחים ביותר בעיני כאשר אחד מהקריטריונים הסתמך לעיתים על היכרות אישית עם הבנאדם, שכן חשוב לי שדווקא בענף שבו 'פרסומאי לפרסומאי זאב', יהיו אנשים עם לב טוב. קריטריון נוסף היה דרג שכיר בלבד (ללא בעלים וכו'), ללא אחוזים כאלו או אחרים במשרד בו הם עובדים.

  • אני לא מאמין ששמת אותי בתור מנקה המשרד ומביא החלב.
    מהיום רק חלב עמיד!

  • על סמך הופעות במזבלה??!?!!!??!! ביוטיוב?
    באמת הגעת למסקנה שאפשר לדעת מי איש מקצוע מצטיין על סמך הקריטריונים האלה?
    מי שלא עבד עם בנאדם מסויים או אסף את הנתונים מאנשים שעבדו או עובדים עם אותו אדם לא יכול לתהות באמת על יכולותיו המקצועיות, על אחת כמה וכמה לדעת את חלקו של האיש ואת הקרדיט שמגיע לו על העבודות שמתפרסמות.
    מספר נכבד מהאנשים שמופיעים פה בהחלט ראויים, אך יש פה אנשים שמקבלים את הההוקרה על לא קרדיט אמיתי בידם.
    שלא לדבר על אנשים מוכשרים הרבה יותר שעסוקים בעבודתם ולא ביח״צונם באתר זה או הידוק קשרם איתך באופן אישי.
    אני לא מאשים אותך, אתה בסך הכל מנסה לקדם את עצמך ואת המזבלה שלך, וזה לגיטימי. אני מאשים את מי ששם אותך שופט ללא שום יכולת, ידע או הכשרה מתאימה.
    תעודת עניות לענף.

  • כן, זה באמת קצת עצוב שהמראה של אנשי הקריאטיב בישראל נהיה האתר הזה, שכשמו כן הוא – משרדי הפרסום והיח"צ זורקים לפה את כל הזבל שלהם כדי שנתבשם בו. זה באמת נחמד לעמוד בראש האתר הזה ולקרוא "חבוב" ו"זיבלונית" לכל אחד ואחת ששולח לך משהו, אבל מכאן ועד להבנה של אנשי פרסום?! איפה הצניעות? איפה הענווה לבוא ולהגיד "האמת? לא עבדתי אף פעם במשרד פרסום אמיתי, אני לא באמת מכיר את האנשים האלה או איך זה נראה מבפנים."
    אז סחתיין על ההצלחה ועל הדברים היפים שאתם עושים לפעמים ללקוחותיכם, אבל אנא – פרופורציות.

  • אנשים, צאו מהסרט, כולנו עבדים של שנות האלפיים, גורמים לאנשים אחרים להתעשר
    על חשבון המשפחה/אישה/ילד/חברה ואפילו תן ביס לא מקבלים.
    לה-לה-לנד.

  • אלוהים אדירים היקר,
    מה לעזעזל אתה רוצה? כל הרעיון הוא לתת "כבוד" לשכירים כדי שימשיכו להיות שכירים ולתת אוויר באותו "חלום הכוכבות" כדי שיסכימו למכור את גופם במחיר נמוך.
    מה זה משנה אם הרשימה נכונה או לא? עצם הויכוח שלך נותן חיים וחיות לקונספט שכבוד הוא תחליף ראוי לכסף, וכך אתה, עם כל הרוח והצילצולים שלך, מצדיק את הדבר שאתה מגיע להילחם כנגו.

    אני מאחל לך שיבוא היום ותהיה מנכ"ל משרד שמנצל את עובדיו, ואז תיזכר בהודעה הזאת שבה קראתי לך צבוע עוד לפני שידעת את זה על עצמך