בחודשים האחרונים פייסבוק מתמודדת עם ביקורת תקשורתית וציבורית נרחבת סביב מדיניות הסרת התכנים המיסתורית שלה, שמעלימה כליל תמונות שמכילות עירום גם אם אומנותי אך פוסחת לרוב על פוסטים שמכילים אלימות, ביריונות והסתה.
מדיניות הצנזורה של פייסבוק עמדה לאחרונה במרכזן של לא מעט סערות תקשורתיות בינלאומית; הסוערת שבהן היא הסרת תמונת היסטורית מעמוד הפייסבוק של העיתון הנורבגי אפטנפוסטן ולאחר מכן גם מעמודי פוליטיקאים, ביניהם גם עמוד ראש ממשלת נורבגיה. לאור לחץ תקשורתי, פייסבוק התנצלה בפני העיתון והבטיחה כי תבחן את מדיניותה מחדש, לא לפני שבנורבגיה הופצה קריאה בקרב גופי התקשורת על החשיבות שבמציאת אלטרנטיבה לפייסבוק.
עידכון 13:20: פייסבוק הסירה את הקישור שהפנה לכתבה זו.
באחרונה פייסבוק גם התמודדה מול חרם מוסלמי רחב היקף שזכה לרוח גבית מגופי התקשורת מהמובילים בעולם הערבי כדוגמת אל ג'זירה, לאחר שזו מחקה מספר עמודים וחסמה פרופילים של כתבים פלסטינים בטענה כי עברו על מדיניות הרשת החברתית בכך שהפיצו הסתה. גם הפעם לאור לחץ תקשורתי, פייסבוק התקפלה, החזירה את הפרופילים ואת התוכן והתנצלה וזאת למרות שאותם עמודים ועיתונאים חזרו להפיץ מחדש הסתה אלימה (ראו תמונה, תועדה לאחר החזרת העמוד). יש לציין כי פייסבוק אף שילמה כספים לקבוצת אל ג'זירה בכדי שתייצר תכני לייב.
במהלך הסופ"ש האחרון, פייסבוק הודיעה כי לאור פידבקים שהתקבלו מגולשים ומשותפי התוכן (כדוגמת אל ג'זירה) בכל הנוגע למדיניות הסרת התוכן, בדגש על תמונות, החליטה הרשת החברתית להתגמש ומעתה תאפשר עירום, הסתה ותכנים שעד כה לכאורה היו אסורים בתקנון, וזאת בתנאי שאלה יהיו בעלי ערך חדשותי. כך כתב ג'ואל קפלן, סגן נשיא במחלקת הפוליסי (מדיניות) של פייסבוק העולמית.
יותר מדי שאלות נותרו ללא מענה מההודעה הקצרה שפייסבוק שיחררה לתקשורת. בשלב זה לא ברור כיצד בכוונת פייסבוק לקבוע מהו תוכן ראוי וכזה בעל ערך חדשותי ומה לא ומי בדיוק יהיה אחראי על חריצת הגורלות ועיצוב המציאות החדשה; האם מדובר בסינון אוטומטי על פי אלגוריתם זיהוי פנים, תמונות ואובייקטים או סינון אנושי, שכאמור ידרוש מפייסבוק להגדיל משמעותית את מצבת כוח האדם שלה ולהכשיר אלפי בודקי תוכן נוספים. על פי הסרט 'פייסבוקיסטן', בודקי התוכן של פייסבוק עוברים על למעלה מ-50 תכנים מדי דקה, כך שמדובר במשימה בלתי אפשרית, במיוחד כשזה נוגע לסרטוני וידאו.
פייסבוק מתייחסת בעיקר לעירום ולתכנים בעלי אופי מיני ולא על הסתה, מה שאומר שככל הנראה נזכה מעתה לראות יותר ויותר תכני הסתה באמתלה של תוכן חדשותי, יותר קליקבייטינג בעלי עם אלמנטים מיניים ובעיקר פחות אחריות מצד פייסבוק במיגור ההסתה והאלימות.
בהודעה המדוברת, פייסבוק כלל לא התייחסה לתמונות בעלות ערך היסטורי ותרבותי כמו זו שהוסרה מהעמוד של האפטנפוסטן. אולם על פי מגמת הסרת התכנים והצנזורה שפייסבוק מפעילה בחודשים האחרונים, כפי שקרה במקרה של רז קפלן ובהסרת תמונה שפירסמה אילת חן, נראה שהפעם, האמנות וההיסטוריה ידחקו לשוליים.
אילת חן, פרסומאית ועיתונאית בעברה, גילתה לתדהמתה בימים האחרונים כי תמונה שפירסמה לפני מספר שנים הוסרה מפייסבוק בטענה כי עברה על מדיניות פייסבוק. חן נחסמה ל-30 יום בעקבות התמונה ושיגרה מכתב זועם לפייסבוק ולפייסבוק ישראל.
"זה עתה גיליתי, כי תמונה אמנותית מפורסמת שהעליתי, כנראה לפני כמה שנים, לאחד מהאלבומים בפרופיל האישי שלי, שהוא סגור בפני הציבור ונגיש לחבריי האישיים בלבד, הוסרה בידי פייסבוק, שאף חסמה אותי לפעילות בפייסבוק למשך שלושים הימים הבאים. התמונה שהוסרה, בטענה המופרכת כי היא מפרה את כללי פייסבוק, היא מהמפורסמות ביותר של האמנית והציירת המקסיקנית הידועה פרידה קאלו (Frida Kahlo)".
"כיוון שאני מוצאת את פייסבוק נוהגת בי בשרירותיות ובברוטליות, גם בהסרת הפוסט וגם בחסימתי לשלושים יום, בלי לאפשר לי להשמיע את טענותיי לפני כן על הקביעות המופרכות, אני פונה אליכם בדרישה להחזיר את הפוסט שהסרתם ולשחרר את החסימה הלא מוצדקת בתוך יומיים. אם לא תעשו כך – אפנה למישור משפטי ואפעל נגד פייסבוק בכל דרך חוקית, ציבורית ומשפטית שאמצא לנכון, כדי שהצדק ייעשה וייראה." כך כתבה חן לפייסבוק.
פייסבוק ישראל סירבה להגיב לפנייה בנושא.
תגובה אחת
לא הייתי מצטער אם היו מסירים כמה פוסטים וחוסמים את כותביהם סתם ככה כי הם משעממים ומאוסים. הייתי נהנה יותר בלי תמונות של "עשיתי פרוטזה בפוטושופ ועכשיו מתביישים בי כי אני נכה". וגם לא היו חסרים לי פוסטים שמפרטים תכולתם של מעדנים שונים וטעימים, וכותבים שזה רעל ואיכס. אשמח יום אחד להטריל את ציר הזמן שלי בשמך לאיד על הסרת הפוסטים ולהוסיף שבאתי ליהנות.