סטטוס ויראלי בפייסבוק: נדב לזר מותח ביקורת נוקבת על התנהלותה הגזענית של מד"א ומתבייש להיות ישראלי

מתוך הפייסבוק של נדב: "תכננתי לכתוב על מה שראיתי היום ברוטשילד. על כך שפקח עירוני של עיריית תל-אביב-יפו ניסה להחרים לי רכוש פרטי שהחזקתי בידי (אוהל, למתעניינים) ללא עילה ותוך הפעלת כוח. על כך ששוטרים רבים של משטרת ישראל העמוד הרשמי עמדו שם, ולא הגנו עלי מפני הגנב האלים. ועל כך שמדינה שבה פקידי עיריה חושבים שהם מעל לחוק, ושבה המשטרה לא עומדת לצד התושבים שמשלמים את משכורתה, אינה מדינת חוק".

"אבל לפני כמה דקות, בדרך הביתה, קרה משהו שהסעיר אותי לא פחות, אולי אף יותר. על דרך בגין הבחנתי בצעיר מוטל על המדרכה. עצרתי לידו, הוא היה מעולף תחת השמש הקופחת. הזמנתי מיד אמבולנס. עוד אנשים נאספו וחיכו, ניסו לדובב אותו, אחד הביא מים. אנשים טובים. כעבור 15 דקות הגיע אמבולנס עם לוחית רישוי מספר 71-038-51. שני פרמדיקים של מגן דוד אדום יצאו, ניסו להחליף איתו מילה, מיד פסקו "הוא שיכור", הוסיפו "אנחנו כבר נטפל בו", וחזרו לאמבולנס. חיכינו. לאחר דקה או שתיים שבמהלכן קלטנו שהם לא מתכננים לחזור, ניגשתי לחלון האמבולנס. להלן הדיאלוג שהתקיים:

"מה קורה עכשיו?", שאלתי.
"הזמנו משטרה", הם ענו.
"למה משטרה?!", נזעקתי.
אחד הפרמדיקים ענה בקור רוח: "אולי הוא תקף אותי?".
הייתי המום. "אבל הוא לא תקף אותך", אמרתי בשקט.
הוא המשיך, עם שמץ של חיוך בזווית הפה: "אולי הוא תקף פה מישהו לפני שהוא התעלף?"
לקח לי זמן להבין מה קורה. "אבל אתה לא יודע את זה. אתה פרמדיק, תטפל בו!", ביקשתי.
"לא ראית איך הוא כמעט הרביץ לבחור שניסה להעיר אותו?".
לקח לי כמה שניות לעכל. "אבל זה לא קרה! תגיד, אתה צוחק עלי?!", שאלתי. "איך קוראים לך?".
הפרמדיק סגר לי את חלון הרכב בפנים.

צבע עורו של הבחור המעולף על המדרכה, למקרה שטרם ניחשתם, היה שחור. אני מתבייש בעיריית תל אביב. אני מתבייש במשטרת ישראל. אני מתבייש במגן דוד אדום. אני מתבייש להיות ישראלי. מתבייש, אבל לא מתייאש. כל חלאות האדם מפירי החוק – יומכם יגיע. עוד נמצה איתכם את הדין. ההיסטוריה תוקיע אתכם. בניכם ובני בניכם עוד יתביישו בכם.