אז בואו אני אספר את הסיפור של ההפגנה לטובת כל מי שלא היה. והייתה היסטוריה היום, מעולם דבר כזה עוד לא קרה. התאספנו בהתחלה לדעתי קרוב לשלושת אלפים איש ברוטשילד, אחרי חצי שעה במקום של קריאות ושירה חלק ניסו לפרוץ לכיוון דיזינגוף, חלק לכיוון אבן גבירול, השוטרים עצרו אותם בדחיפות, ואז התחיל המון פשוט ללכת דרך הבימה, בלי שהשוטרים שמו לב, הם לא היו מוכנים לכלום ולדבר בסדר גודל שקרה היום.
משם ירדנו לאבן גבירול, הגיעו כוחות שחסמו אותו כבר, אחרי ניסיונות לעבור כולם עלו לשדרות חן, ומשם עקפו וירדו חזרה לאבן גבירול, וזהו עברנו את המשטרה, היו אנרגיות מטורפות וטובות, היה ברור שכולם הולכים לעירייה, התיישבו אנשים על הכביש באבן גבירול פינת כיכר רבין, הם קמו והתחילו ללכת לכיוון העירייה, אז התחילה אלימות של השוטרים, התחילו מעצרים, היו שם מלא עמודים כאלו על המדרכה, כולם התחילו לתופף עליהם ברעש מטורף כמו שלא שמעתי בחיים כמחאה על המעצרים, מסביב היו מאבקים עם השוטרים, המשכנו להתקרב עוד קצת לכיוון לעירייה ואז נגלה לעיניי כולם בנק דיסקונט, חרא תזמון מבחינת הבנק…
במסגרת התיפופים התחילו לתופף לו על הזכוכיות, על החלון ראווה, די בעדינות אני חייב לומר, אנשים נכנסו פנימה ללובי, איפה שמוציאים כסף, לא שברו לא בעטו בכלום אלא רקדו בפנים עם השלטים, אז הגיעו 20 שוטרים בטור ודחפו את כולם במהירות ובכוח, והתחילו שם מאבקים ומעצרים, הייתה התגודדות מסביב, ושוב דחיפות של של השוטרים, משם אחרי רבע שעה המשיכו כולם לעירייה, השוטרים ניסו לחסום בפנינו את הדרך, אבל הם לא יכלו, היינו רבים והם לא מספיקים, בשלב הזה היו כבר לפחות 7000 – 6000 איש שנעמדו סביב העירייה בקריאות קצביות, ריקודים, ותיפופים, היו רעיונות להיכנס לעירייה ולהשתלט על הכיסא של חולדאי..
רעיון טוב אבל בלתי אפשרי, אז המשיכו ללכת עוד קצת, ואז אחרי 50 מטרים נגלה לפתע לכולם בנק הפועלים, (שוב תזמון חרא מבחינת הבנק) שוב תיפופים על הקירות, השתלטות של המונים, השוטרים שוב מגיעים כקבוצה בכח ובאיחור, מעצרים, אלימות, מכות, דחיפות, הקהל סובב סביב ואחרי רבע שעה רואה את בנק לאומי, כולם רצים לכיוונו, הח'ברה נכנסים עם אוהל אל תוך הלובי, מתאגדים סביבו
ואז , וזה היה אחד השיאים, פשוט כמות מטורפת של שוטרים קופצת על כולם, במכות, משכיבה אותם על הרצפה, זורקת אנשים באגרופים לרצפה, סוגרת עליהם את הדלת ועוצרת את כולם, הקהל מתגודד, דוחפים את כולו באלימות אחורה, קריאות, מחכים לשחרור שלהם, לא משחררים, אלפיים איש ממשיכים לצעוד, יש שמועות שהולכים להשתלט על איילון, חלק נשארים וקוראים לשחרור העצורים, חלק ממשיכים, מדי פעם השוטרים דוחפים ועושים עוד כמה מעצרים. מנסים לפתוח את הכביש ולא מצליחים.
לאט לאט אחרי לא מעט זמן זה נרגע, הכביש כבר לא חסום, ונראה שהכל נגמר בערך אחרי שעה וחצי ככה, לא מעט אנשים התחילו להתפזר, אחרי עוד ועוד מעצרים, ואז פתאום משום מקום, סביבות 01:30 בלילה, הח'ברה שהמשיכו לצעוד לאיילון, מגיעים כולם מכיוון דרום!! 1000 איש ביחד, בצעדה, הם המשיכו עד ארלוזורוב, משם ירדו לאיילון, חסמו אותו ל10 דקות, הלכו משם עד מחלף השלום, עלו עליו המשיכו חזרה עד לאבן גבירול וחזרו חזרה לכיכר מול העירייה, הפתעהההההה. שוב התחיל בלאגן גדול, השוטרים לא הבינו בכלל מאיפה זה הגיע הגל השני הזה, חשבו שהכל נגמר.
או אז התחילו המעצרים האלימים והכי קשים שהיו שם היום, זרקו אנשים פנימה במכות אל תוך בניין העירייה, גררו אותם פנימה, הקהל הגיע לחלונות של הבניין עירייה ותופף גם לעיהם כמחאה על זה שבפנים השוטרים דופקים מכות לעצורים, בואו ערימה של שוטרים והבירחו את כולם, ניסו להקיף את ההמון, הקיפו כמות גדולה במעגלים קרוב לחצי שעה ולא נתנו לאף אחד לצאת שמם, גררו משם אנשים, עוד מעצרים, ערימה של בלאגנים. אני חייב לציין שלמרות כל זאת, הייתה מסביב מלאאאא אנרגיה טובה, שירים וריקודים, אופטימיות וחגיגה, האלימות ברוב המקרים הגיעה מהכיוון של השוטרים והמעצרים, קיצור היה שם בלאגן שלם עד שהכל נרגע. 90 עצורים. ים של בלאגן. אבל תחושה גדולה של תקווה והתחלה חדשה.
אני לא בעד אלימות, לא אהיה אלים, לא ארים יד על מישהו או על משהו, זה לא הקטע שלי, גם לא הקריאות הקצביות וכו, אני כן נמצא שם, לפעמים עוזר לכוון את הדברים, מסתכל על הכל, לוקח חלק, חושב איך לעשות את זה נכון ופועל בכיוון. כשצריך מדבר עם השוטרים ומנסה להרגיע או ליצור קשר או לעמוד על זכויות של אנשים.
האמת שאם לא היו שם שוטרים לא היה כל כך הרבה בלאגן, כל זה לא היה קורה כמו שהוא קרה, ההתנגשויות כמעט תמיד התחילו מהכיוון של השוטרים. הם אוהבים את זה.
בכל זאת מה שהיה כאן היום היה חשוב כמו אני לא יודע מה, זאת הייתה תגובה למעצר האלים של דפני והחברים שאני בטוח שהח'ברה של המשטרה כבר מבינים שהוא היה טעות כי זה הבעיר את הכל מחדש, זה היה לראות להם שאין, אי אפשר לעשות כאלו דברים, שזה יעבור בשקט, שהמרחב הציבורי שייך לציבור, שרון חולדאי הוא לא הבעלים של העיר, אלא נועד על מנת לשרת אותה, שדמוקרטיה וחופש היא עדיין השיטה פה עד להודעה חדשה, הם לא ישברו את הכלים, הם לא יעשו מה שהם רוצים, יש כאן אנשים שאם צריך ילחמו על החופש שלהם, על הזכות שלהם להביע עמדה בציבור, להביע מחאה נגד השיטה, כן במרחב הציבורי, כן בשדרות רוטשילד שהוא הסמל של המחאה, וכן לקיים מחאה וכן גם אם זה אומר בלי לבקש רשות מאף אחד, בלי לבקש רשיון מאף אחד, זה בסיסי וזה חובה לאשר את זה ולאפשר את זה. זה מה שקורה שלא מאפשרים. עדיף לאפשר. זה יחסוך אלימות וחיכוכים, אבל הם מפחדים לאפשר ומכאן מתחיל הבלאגן.
כל מי שהיה שם יודע שזאת הייתה יריית הפתיחה האמיתית של המחאה של הקיץ הזה, כל מי שהיה שם יודע שזוהי שוב רק ההתחלה, כל מי שהיה קיבל מלא תקווה, מלא כוחות והרבה אנרגיה בחזרה. כל מי שהיה שם יודע שזה הולך להיות קיץ חם.
אנחנו צריכים להגיע לרוטשילד כל יום, לפחות בערבים, לא חובה אוהלים, לשמור על נוכחות תמידית במרחב הציבורי ששייך לנו, לצאת להפגנות ולרחובות כל שבת, לקחת מחדש בעלות על הרחובות מבלי לשאול אף אחד, זה שייך לנו האזרחים, לא לשלטון, (המילה עצמה בעייני מכוערת, שלטון) שליטה, ה"שלטון" שנבחר על ידי האזרחים נועד על מנת לשרת את האזרחים ולא "לשלוט" בהם ביחד חזקה ובזרוע נטויה, הפוליטיקאים ואנשי הכלכלה קצת (הרבה) איבדו את הכיוון, הם שכחו שלזה הם נועדו, הכלכלה צריכה לשרת את האזרחים ולא לגזול אותם אלא לפעול למענם ולרווחתם, הפוליטיקאים צריכים לשרת את הציבור ולדאוג לו, לא לשלוט בו, ולעשות בו כרצונם, הם שכחו, השתכרו הם מהכח.
שמעון פרס אמר לא מזמן בראיון לפייסבוק כשהוא השיק את הדף שהוא ממליץ לאנשים שנכנסים לפוליטיקה לזכור דבר אחד חשוב, שהם שם על מנת לשרת את הציבור, לא על מנת לשלוט בציבור, העיקרון הזה, הוא העיקרון החשוב, זאת השפיות אל מול האי שפיות.
זאת החובה של כולנו להזכיר להם את זה כל פעם שהם מתבלבלים להם, זה חובה שלנו לא להיות אדישים, היום זאת הייתה אחלה התחלה, וזאת גם הייתה אחלה הצהרה, הצהרה מאוד מאוד חזקה וברורה, מעכשיו כללי המשחק קצת השתנו לטובתנו, זאת הייתה המטרה, בשבילה יצאנו, נתראה בשדרה.
