מזבלה.קום

אישיות אונליינית מוצהרת

מזבלה

מאת: שרון גיטלמן

בשנתיים האחרונות החיים שלי עברו מהפך, תמיד הרגשתי את זה, תשוקה עזה להצהרת תחושותיי באופן חד מאחרים וכן בצורה שונה. אך משום מה התחושות נשארו במחברת ליד המיטה שבה כתבתי לפני השינה. סטטוסים?! Wall שמלווה את תנועותי כמעט לאורך כל שעות היממה?! לפני 4 שנים כלל לא הייתי שוקלת לחשוף את שמי בפני רבים, כל שכן כתבתי באופן אנונימי תכנים אישיים ומקצועיים לבלוגים, אתרים ופורומים עוד בשנות התבגרותי.

הפייסבוק שינה הכול לפני שלוש וחצי שנים, הייתי מהראשונים שניסו את המדיה החדשה הזו בארץ והתאהבתי, מי היה מאמין שבשנת 2010 יהיו לי קצת יותר מ-3000 חברים ותיעוד יומיומי אחר פעולותי, נהנית מהקשר היומיומי והאישי עם חברים, העלאת אלבומי תמונות מטיולים, אך ככול שעבר הזמן… הרגשות והתחושות שהיו טמונות עמוק עמוק בפנים החלו להפציע ואני גאה להצהיר כי כיום, אני לא מתביישת לכתוב את כל מה שעל ליבי.

כפי שרומא לא נבנתה ביום אחד, אומנם הצהרת תחושותי וכתיבתי נולדו בגיל 16, אך כל שכן באופן אנונימי. רצף אירועים בשנתיים האחרונות, גרם לי להבין כי אין טעם להתבייש במי שאני- אני אישיות אונליינית מוצהרת, אני נהנית לשתף את כולם בכל מה שאני מרגישה ונהנית להשתתף בחוויות ותחושות של אנשים בזירת האונליין. זהו מצב אינטרקציה של Win-Win בו אתה נותן ומקבל. הסיבה לכך שיצאתי מהארון ובאופן מוצהר הם הפידבקים הרבים שהתחלתי לקבל מהרגע שזרמתי ונסחפתי לעולם האונלייני תוך שילוב עם עולמי הקיים, הפידבקים הגיעו מהעולם האונלייני ואט אט החלו לתפוס תאוצה גם בקרב אנשים קרובים אלי. הזירה בה הייתי הכי פעילה – היא הרשת החברתית, פייסבוק.

מן הצד השני של המתרס, במהלך השינוי שלי, לא תמיד קיבלתי פרגון, אלא אם כן מדי פעם צצה לה ביקורת נוקבת על שימוש יתר באונליין, העלול לדרדר ולגרום לנזק אישי. פייסבוק בהחלט לא גרם לי להתמקד רק בעצמי, אלא אם כן דחף אותי להיות יותר אקטיבית בחיים החברתיים, הקהילתיים, המקצועיים והאישיים שלי. לדוגמא, לולא פייסבוק בעיקר, לא הייתה לי הזכות הגדולה לקדם את הניסיון להביא את הצלם ספנסר טוניק .לארץ (צלם העירום הקבוצת) וליצור דיון פורה בנושא.

האינטרנט הוא בהחלט הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם- כוח האונליין מוציא ממני תחושות מעורבבות למסר מרכזי, אחיד שבו אני יכולה לחלוק את תחושותי עם מספר רב של אנשים, אני אוהבת אנשים ומאמינה כי שיתוף וחשיפה יכול להעצים את האינטרקציה בין הנפשות הפועלות. אינני מאמינה כי האינטרנט ומהלכיי באונליין גורעים ממני וגורמים להתמקדות יתרה ומוגזמת בעצמי- אלא אם כן גורמים לי להתעניין בזולתי ואף להיפתח לדעות מגוונות, עולמות חדשים, ואף אנשים מיוחדים שלולא האינטרנט לעולם לא הייתי פוגשת. אני מאמינה שאנו לקראת שינוי עצום, בו האונליין משפיע עלינו לטובה, עידן הווב 2.0 יוצר תרומות משמעותיות למין האנושי .ומעניק לנו את היכולת להבין וללמוד את עצמנו וזולתנו יותר מאי פעם

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

7 תגובות לפוסט

7 תגובות

  1. אין מה להתבייש במה שאוהבים אבל מצד שני אין גם יותר מדי מה להתגאות מבזבוז זמן מול הפייסבוק

  2. אוף, התשת אותי בראיון.
    לא מודעת בשיט להשלכות הפרטיות כנראה? או שזה לא מעניין אותך כ "אישיות אונליין מוצהרת" או שיט כלשהו אחר.

  3. הקשר היחיד שמצאתי בין הפוסט לבלוג הוא עיסוקה של הכותבת,
    ולמרות זאת, נהניתי יותר מדברי הטעם של ד"ר דפנה כצנלסון, ( "אני מאמינה שזה בא על חשבון ההתמודדות עם החיים הרגילים").
    היום, כל מי שנורמלי נחשב ללא-נורמלי ומי שלא-נורמלי נחשב לנורמלי. דור הN והUN.
    OFFACBOOKIT NOWADAYS

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים