הענף מורד: פוסט אורחת – רגע לפני חשיפת דירוג משרדי הפרסום העבריינים בישראל

פוסט אורחת אנונימי רביעי שנחת במייל של המזבלה ומפורסם פה, ללא עריכה, בדיוק איך שהתקבל. // בעל משרד פרסום, אתה עובר על החוק? אז אתה עבריין. גם אם לעבור על החוק נחשב נורמטיבי – אתה הבד גאי. וגם איך אפשר להיות בעל משרד פרסום, להתפרנס יפה ולשמור על צלם אנוש, רמז? חרוז מדויק לגליקמן נטלר סמסנוב.

פעם, ולא כזה מזמן, חלק מהקצינים הבכירים בצה"ל ופקידי הציבור, הרשו לעצמם מידי פעם ומתוקף תפקידם, לגעת בישבן או בחזה של הפקידה שלהם, חלקם אף הגדיל לעשות ופירש ליטרלי את המושג חיילת הכפופה למרותו.

פקידה בחיל האוויר בסוף שנות השישים: הקצין שלי הפיל שלושה מיגים השבוע, הוא כזה חברמן, משכמו ומעלה, מענטש אמיתי, אבל נראה לי שהוא עומד להעיף אותי מהלשכה שלו לאפסנאות. כי כל פעם שהוא ניגש ללטף אותי אני ממציאה תירוץ ויוצאת מהחדר. איזה מפגרת אני… לוותר על כל האקשן במבצעים של הטייסת, למה אני לא זורמת? אוף לא רוצה להיות באפסנאות, משעמם שם, למה אני מרגישה מחוללת במקום לנסות ליהנות מהליטוף האבהי שלו?

בשלהי הסיקסטיז, הפקידה המסכנה יכלה להגיש תלונה נגד מפקדה עטור ההפלות. היא יכלה להשתמש בחוק כדי להגן על עצמה, אבל זה לא היה מקובל, היו צוחקים עליה כל הדרך מרגע הגשת התלונה ועד שהיו מעיפים אותה קיבינימט לאפסנאות ומשם מזחילים אותה בבוץ לאזרחות. אבל עם השנים למדו הנשים ה"כפופות" לעמוד על שלהן ולהשתמש בחוק כדי להגן על עצמן, עד שהנורמה שנחשבה פעם מצ'ואיסטית הפכה לבזויה. יום אחד דפקו שוטרים צבאיים על דלתו של מפקד הטייסת אלוף ההפלות המהולל והובילו אותו לתא המעצר, משם המשיכו לעוד לשכה של תת אלוף, משם ללשכה של פקיד ציבור בכיר ומשם גם ללשכה של נשיא מדינה.

עוד בנושא: הענף מורד: מדור מיוחד

למרבה הצער, מבחינת יחסי עובד מעביד במשרדי הפרסום אנחנו עדיין תקועים בשנים הזוהרות שאחרי מלחמת ששת הימים. בשנת 2013 חלק גדול מבעלי משרדי פרסום מצפצפים על חוקי העבודה שנחקקו בכנסת ישראל ודורכים עליהם ברגל גסה וזה לא נראה בעייתי בעיני איש, גרוע מכך הנחשון שיגיש תלונה ישלם מחיר אישי כבד ביותר.

מפקדי משרדי הפרסום עטורי תהילת הקמפיינים, שמריצים מועמדים לכנסת אחת לקדנציה, הם אנשים עשירים ומכובדים, כולם שוחרים לפתחם. כל אחד מהם מתהדר בקברניט מדינה כזה או אחר שמעניק להם את התואר "אדם יקר".

לא נתפס לנו בראש שזה ש"אדם יקר" שסייע לתנועה שמייצגת את מעמד הביניים להגיע ל19 מנדטים, מפקד על משרד שמעסיק עובדים יותר מ-12 שעות ביום (וזה אחרי שקיבל ביקור מהתמ"ת) זה לא נתפס שהמענטש הזה, החברמן הזה עם החיוך הגדול ולחיצת היד האיתנה הוא ע-ב-ר-יי-ן.

לא נתפס ששני "אנשים יקרים" בעלי משרד פרסום שונים, לוחמי מסיירת מטכ"ל מהוללים, מלח הארץ יפי בלורית ותואר, הם עבריינים שרמסו בגסות את החוק כדי להגיע לרמת העושר הבלתי נתפס שלהם. לא נתפס ש"אדם יקר" טייס חא"ל במיל תכול עיניים וזהוב שיער, מכנס את עובדי משרדו וממליץ להם בתקיפות דומראנית, להימנע מהשתתפות במחאה חברתית אם תפרוץ שוב.

הגיע הזמן שיחידת האכיפה של משרד התמ"ת ינקשו על דלתם ויובילו אותם לחקירה כאחד האדם, הגיע הזמן שהם ישלמו את חובם לחברה כמו שגדולי העבריינים משלמים.

כל עוד הם עוברים על החוק אסור שאנשים ישחרו לפתחם. הנורמה חייבת להשתנות והחברה צריכה להוקיע אותם. הם צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם נוסעים לוועידת עסקים, פוליטיקאים ואנשי ציבור שמצויים בקשרים איתם יצטרכו להבין שתמונה איתם בעיתון לא תוסיף להם נקודות.בני זוגם יתביישו להוריד את הזבל, הילדים שלהן יפסיקו להשוויץ שאבא שלהם עושה פרסומות, עמותות יסרבו לקבל מהם תרומה ביודעם כי מדובר בכסף גזול מאנשים מנוצלים.

כי הם הבאד גאייז, הם אחראים על עשרות אם לא מאות טרגדיות אישיות בשנים האחרונות בצורה ישירה ועקיפה: בארגונים שלהם עובדים חווים קריסות מנטאליות, השפלות על בסיס יומיומי, הטרדות מיניות, שידול לשימוש בסמים (כן, גם גראס זה סם) מסגרות משפחתיות שהתרסקו, מסגרות משפחתיות שלא הוקמו ושלא יוקמו, תאונות אחרי יום עבודה מפרך ועוד, מאות אנשים ששילמו ועדיין משלמים מחיר אישי כבד בגלל שהם בחרו לעבוד בטייסת היוקרתית, בחדר המבצעים שבו הכול קורה.

אם "אדם יקר" אונס את הזמן שלכם אל תוך השעות הקטנות של הלילה או שולח ידיים מטונפות אל הסופ"ש שלכם, אז הם עבריינים, ובמקום שבו יש חוק יש גם מי שאוכף אותו. תעשו לשינוי המודעות הזו ופשוט תגישו תלונה לתמ"ת, אף אחד לא יעשה זאת בשבילכם.

אם אתם עדים לרמיסת החוק במשרדכם, אפילו לצוות אחר, פשוט תפרטו מה קרה, תציינו תאריך וזהו. במייל: [email protected] או בפקס שתשלחו מחנות כלי הכתיבה בפסאז' 03-6828690 בתמ"ת רק מחכים לתלונות שלכם וזה בהחלט יכול להיות בעילום שם.

והמנהלים הבכירים השכירים בארגונים, המנוצלים המשודרגים האלו מוכרחים לעשות חשבון נפש עם עצמם, כי הם עושים את העבודה השחורה עבורה בעלי המניות, הם השוחטים שדואגים להניח את הפילה המתאבן על שולחן הבעלים בכל רבעון, פילה עסיסי שחף מניחוחות המוות של בית המטבחיים וסופם שיגישו את גרונם לשוחט אחר, צעיר, רענן וזול יותר.

מילה על גליקמן נטלר סמסנוב: לכל מי שחושב שאין דרך אחרת לשמור על רווחיות של משרד פרסום מלבד ניצול העובדים, שיעיף מבט לרחוב החשמונאים 100, למשרד שמלגלגים עליו שהוא אולד סקול ויודע לעשות רק קריאיטיב של סלבריטאי ארץ נהדרת. המשרד הזה הוא דוגמא לזה שאפשר לשמור על צלם אנוש בענף ועדיין להרוויח מספיק כסף. את העובדים של גליקמן לא ממש מכירים בתעשייה כי הם נשארים שם שנים ולא נודדים ממשרד נצלן אחד למשנהו, הם הולכים בשעות נורמליות הביתה, מצליחים להקים מסגרות משפחתיות ולשמר אותן, הם עושים קמפיינים מוצלחים שסוחפים מדינה שלמה, הלקוחות שלהם הם הלקוחות הכי מרוצים בתעשייה, המשרד גדל ומתחזק תקציבית ועדיין בעלי המניות מביאים משכורת די יפה הביתה. הכי מגיע להם לזכות שוב בתקציב הדואר.

אז בעלי המשרדים שמתבכיינים על התקופה הלא רווחית ורוצים לשנות את השיטה, או שתלמדו קצת ניהול "אולד סקול" מגליקמן או שתביאו קצת כסף מהבית, יותר נכון מהבתים המניבים שלכם, הרי אתם כבר מזמן מתפרנסים מנדל"ן לא?! בשבוע הבא אשלח למזבלה דירוג משרדי הפרסום העבריינים בישראל, אם יש לכם אינפורמציה שיכולה לסייע בדירוג שלחו אותה בעילום שם למייל של המזבלה והם יעבירו לי, לא צריך להזדהות סתם תקשקשו מייל בשדה חובה.

הפוסטים הקודמים: הסמים האמיתיים שהיו במשרדי הפרסום, הוחלפו לסמים אחרים // עם הלוטו הכל אפשרי, גם לשלול את תקציבי הפרסום הציבוריים ממשרדי פרסום עבריינים // שלמור אבנון עמיחי בבינוניות או לא לא לא לא לא לא לא לא לא.