דעת מיעוט: שני שוחטים כשרים לשתי פרות קדושות

gingi_new

מאת: גינגי פרידמן, מנכ"ל ADMAN.

מנדל ומנדלבאום (שקד ושקדיה) לא, זה לא שמו של צמד קומיקאים יהודים. ההפך הגמור. אלה שמותיהם של שני אנשי עסקים מצליחים שבדרך מקרה התראיינו ביום שישי, בשני עיתונים שונים ופרשו את האני מאמין המפתיע והמקורי שלהם. שלגמרי במקרה איננו שונה זה מזה. למורטון מנדל ולג'וזף מנדלבאום יש ארבעה דברים משותפים: שניהם יהודים, שניהם אמריקנים ,שניהם מצליחים ושניהם שוחטים בחדווה כמה פרות קדושות בתחום הניהול בכלל ובתחום משאבי האנוש בפרט.

נתחיל עם מורטון מנדל. מיליארדר, בן 92 שהקים אימפריה עסקית ומכר אותה תמורת 3 מיליארד דולר והקים עוד אחת ששווה עוד יותר. מנדל גורס שההצלחה של כל ארגון תלויה באיכות האנשים המרכיבים אותו. בזה אין חידוש רב, זה הרי מובן מאליו, לא? ההבדל הגדול הוא באיך אתה מגדיר אנשים מצוינים. להבדיל מהמקובל לחשוב שאלה הם בעלי ההשכלה הרלוונטית ובעלי הניסיון המוכח ,מנדל חושב שעדיף לגייס אדם מצוין גם אם השכלתו איננה רלוונטית ,לכאורה , וניסיונו איננו בתחום הנדרש. לשיטתו, עדיף להפקיד את ניהול הארגון בידי רואה חשבון, רופא או פילוסוף אם הם מצוינים. כי אם הם מצוינים הם ילמדו מהר יותר מאחרים ויציעו דרכים טובות ומקוריות יותר להצלחת הארגון. למנדל יש חמישה קריטריונים לגיוס כוח אדם: אינטליגנציה, ערכים, להט, מוסר עבודה ורק במקום האחרון הניסיון.

גינגי פרידמן
גינגי פרידמן

ובאשר להשכלה, במרבית המקרים הוא יעדיף בוגרי מדעי הרוח לתפקידים ניהוליים. כי לדעתו (ומי שקורא את הטורים שלי יודע שאני מטיף לכך כבר למעלה מעשרים שנה) עדיפה יכולת אינטלקטואלית על פני השכלה מקצועית. זאת הייתה הפרה הקדושה הראשונה שמנדל שחט. הפרה של גיוס לפי ההשכלה המקצועית והניסיון. הפרה הזאת היא הפרה הנפוצה ביותר בשדות המרעה של המעסיקים בארץ. הפרה השנייה שמנדל שחט שחיטה כשרה למהדרין היא פרת תגמול העובדים. לשיטתו של מנדל ככל שאתה משלם יותר לעובדים ומספק להם סביבת עבודה טובה ומחבקת יותר כן תקבל תוצאות טובות יותר ובשורה התחתונה תרוויח יותר. הוא מדבר מניסיון והתוצאות שהוא הביא מוכיחות שהפרה של העסקת עובדים בשכר נמוך איננה קדושה כלל ועיקר. למען האמת זאת פרה טמאה.

אני זוכר שבזמנו דיבר איתי בעלים של משרד פרסום (היום כבר לא קיים) ואמר לי בזעם "די, נמאס לי לשלם את השכר המטורף של הטאלנטים, אני יכול לשכור שלושה עובדים בינוניים בשכר טאלנט אחד" "כן" השבתי לו "אבל שלושה בינוניים לעולם יפיקו עבודה בינונית". לצערי, ואולי לצערו, לא שכנעתי אותו.

ג'וזף מנדלבאום בן חצי מגילו של מנדל, ניהל חטיבת אינטרנט גדולה ומצליחה בארה"ב ובארץ הוא מנהל את חברת פריון המשגשגת. מנדלבאום לא מאמין בשיטת התמריצים והבונוסים ולכן ביטל אותם לחלוטין. מנדלבאום מאמין בהעסקת האנשים הטובים ביותר ותגמולם בשכר הגבוה ביותר. נשמע לכם מהפכני? תמים אולי? עובדה שזה מצליח לו. ולשאלה איך הוא בוחר בין המצוינים שכולם הרי רוצים לעבוד אצלו, יש לו תשובה מפתיעה עוד יותר . "הכי חשוב שיהיו נחמדים". הייתם מאמינים? לא חרוצים, לא תחרותיים, לא כריזמטיים ולא אף אחת מהתשובות הצפויות. נחמדים. ממתי מישהו בכלל מחפש אנשים נחמדים? נחמדות איננה נחשבת אצלנו לתכונה רצויה. פעמים אין ספור שמעתי ממעסיקים אומרים על מועמדים ששלחתי להם "הוא נחמד מדי, הלקוחות יאכלו אותו בלי מלח" או "אני רוצה מנהל רע" או "תביא לי מנכ"ל בן זונה", בכל תריסר שנותיי כמנכ"ל חברת השמה רק פעם אחת מישהו הזמין אצלי "מענטש" (בן אדם) שזה הכי קרוב לנחמד.

אז בשעה טובה גם הפרה הקדושה הזאת נשחטה.

מנדל ומנדלבאום באים מעולמות התעשייה, המסחר והאינטרנט ומה לגבי עולם הפרסום? לדעתי , התפיסה שלהם רלוונטית במיוחד למשרדי הפרסום. משרד פרסום שידע לגייס רק את המצוינים (בכל התפקידים) והנחמדים וידע לתגמל אותם כערכם הצלחתו מובטחת. אין לי ספק בכך. כמו בשיווק. מי ששם לו למטרה להרוויח כסף, סופו לייצר עבודה בינונית, בעלות נמוכה והתוצאה היא שגם הכסף לא מגיע. אבל מי ששם לו למטרה להנפיק עבודה מצוינת ואיננו חוסך באמצעים להשגתה מובטח לו שכתוצאה מכך יפיק רווחים נאים.

זה פשוט כל כך שזה מדהים כמה מעטים מבינים ויודעים ליישם זאת. ועוד משהו. בהזדמנות זאת ראוי להזכיר את הפתגם האנגלי העתיק you pay peanuts you get monkeys

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת

מקרה חירום בפייסבוק / אינסטגרם / וואטסאפ?

הוספת תגובה לפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תפריט הבית

קטגוריות פוסטים