האם הפסיקה נגד גוגל היא הסוף לשירותי ניהול המוניטין באינטרנט?

מאמר אורח מאת: מאור קפלנסקי, מנכ"ל eBrand – ניהול מוניטין באינטרנט.

החלטת בית הדין האירופי לצדק (קראו: YNET) בנוגע למידע המופיע ב-Google על אנשים פרטיים, עוררה סערה בכלי התקשורת בעולם ביממה האחרונה. על פי הפסיקה, יוכלו משתמשים לבקש מ-Google להסיר מידע פרטי, רגיש, בעייתי או פוגעני המופיע עליהם בתוצאות החיפוש. פסיקה זו מחייבת גם מנועי חיפוש אחרים, שאוגרים מידע דיגיטלי לנצח.

לפי בית המשפט, אמנם מקורו של המידע המפורסם מגיע מאתרים שונים ברשת, אבל כאשר הם מוצגים במנועי החיפוש, נוצר ריכוז שיטתי של מידע שעלול לפגוע באדם מסוים. הפסיקה קובעת כי גם אם מידע על פלוני פורסם באופן חוקי, מותר לו לדרוש ממנועי החיפוש ובהם Google "לשכוח" את המידע. חשוב לציין שמנועי החיפוש לא יהיו מחויבים להסיר כל בקשה בצורה אוטומטית – וכל מקרה ייבחן בנפרד.

מי יוכל לבקש להסיר מידע בעייתי מ-Google?
ההחלטה אם המידע אכן רגיש ויש להסירו, תתקבל בכפוף לצו הגנת המידע של האיחוד האירופי. בין היתר, ייבחנו אמות מידע שונות, למשל, האם מדובר באדם פרטי ואם ישנו עניין לציבור במידע המפורסם. רק מקרים מוצדקים צפויים להביא להסרת המידע. כך למשל, אדם שהורשע בעבירה פלילית חמורה ושמו הופיע באתרי החדשות, סביר מאוד להניח שהמידע עליו לא יוסר – אפילו עם האייטם התפרסם לפני שנים רבות.

בכל זאת, נראה כי הסרת האזכורים השליליים והפוגעניים תתאפשר בכמה מקרים:

• כשמדובר באנשים פרטיים, שאינם דמויות ציבוריות

• כשהפרסום מכיל מידע רגיש ופרטי (למשל, פרסום מספר חשבון בנק או תעודת זהות).

• כשהמקרה התיישן – אם עברו מספר שנים מהתרחשות המקרה שפורסם ברשת.

• כשהמידע פוגע בחייו של אדם – אם המידע המפורסם ברשת מציג אותו באור שלילי, עלול למנוע ממנו הזדמנויות עסקיות וכו'.

הפרסומים בנוגע לפסיקה הטרייה לא מתייחסים בשלב זה לשמות עסק ולמותגים. אם למשל, הקלדת שם של עסק או מותג מניב תוצאות פוגעניות (חוות דעת שליליות, מידע שיוצר רושם בעייתי ועוד) – ספק אם יהיה ניתן לפנות ל-Google בבקשה להסיר את המידע הבעייתי, מכיוון שלא מדובר באדם פרטי.

נתקלתי באזכורים שליליים – מה אני יכול לעשות כיום?
אם אדם נתקל באזכורים שליליים כאשר הוא מקיש את שמו ב-Google, ישנן כמה דרכים לפעול כדי להסירו או לדחוק אותו מטה: ראשית, מומלץ לפנות לבעלי האתרים שפרסמו את המידע, וזאת רק אם יש טענה מוצדקת להתיישנות, לפגיעה בפרטיות, ללשון הרע ועוד. ההמלצה היא לבצע את הפניה הראשונית באמצעות עורך דין באופן שאינו מאיים.

לפני שפונים לבעלי האתרים, יש לתת את הדעת על ההבדלים ביניהם. למשל, חשוב להפריד בין אתרי חדשות מסחריים לבין בלוגים פרטיים ועצמאיים. באתרי חדשות השיקול לפרסם מידע הוא מערכתי, מתוך מטרה לשמור על חופש המידע ולתת שירות לקהל הגולשים.

בבלוגים פרטיים, לעומת זאת, לא תמיד ידוע מי עומד מאחורי הבלוג, וגם אם ידועה זהות האדם, בדרך כלל המידע בבלוג מפורסם מתוך אינטרס ממשי שנועד לפגוע, ומן הסתם המטרה של המפרסם היא שהפרסום יישאר וימשיך לגרום לאפקט שלילי (בין אם בגלל יצר נקמה או יצירת מוטיבציה נגד מתחרה).

במקרים מסוימים בהם טיפלנו, פנינו באמצעות עורך דין ישירות ל-Google בבקשה לטפל בבעיה באופן נקודתי. אנחנו כבר מכירים מקרים שבהם הפנייה ל-Google הוכיחה את עצמה. אחד מהמקרים שהתפרסמו הוא של יזם האינטרנט צחי רוזנטל, שכאשר שמו הוקש במנוע החיפוש, הוצעו השלמות כמו "רמאי", "נוכל" ו"הונאה". הפנייה ל-Google הביאה להסרת ההשלמות האוטומטיות ולפיצוי בסך 30 אלף ש"ח.

5 סיבות מדוע שירותי ניהול מוניטין באינטרנט ימשיכו להיות רלוונטיים
השאלה שנשאלת, היא האם בעקבות הפסיקה, מדובר בסוף דרכם של לשירותי ניהול המוניטין, המבוססים בעיקר על רכיב הדחקת האזכורים השליליים מתוצאות החיפוש (במיוחד של Google).

התשובה היא, כנראה שלא – והנה מספר סיבות:

הזמן – כמו שאנחנו מכירים מהרבה מקרים אחרים, טחנות הצדק טוחנות לאט. גם אם הפסיקה תושרש באירופה, זה לא אומר שהיא תיושם במהרה בישראל. וגם אם היא תיושם בישראל, ההנחה היא ש- Google לא ימהרו לטפל בכל בקשה ובטח לא להיענות אליה. בהרבה מקרים, רכיב הזמן הוא קריטי עבור אנשים (הזדמנות עסקית, ראיון עבודה) – כך שהם יידרשו לפתרון מהיר. פעילות ניהול מוניטין היא בדרך כלל ארוכה ומתמשכת, אבל עדיין סביר להניח שהיא תהיה קצרה יותר מטיפול משפטי.

חוסר הוודאות – כמו שציינו, הנטייה של Google תהיה לסרב להצעות, כי הם ירצו לשמור על הלגיטימיות שלהם בתור מנוע חיפוש שמספק מידע שנמצא באינטרנט. מי שהאזכור השלילי באמת מציק לו, לא יוכל להרשות לעצמו להיות נתון לחסדיהם של לארי פייג' וסרגיי ברין ויצטרך להתחיל לפעול בעצמו (או באמצעות חברה לניהול מוניטין באינטרנט).

עסקים ומותגים – הפסיקה, כאמור, מתייחסת רק לאנשים פרטיים, אבל עסקים ומותגים סובלים גם הם ממוניטין בעייתי, שמתבטא באזכורים שליליים המופיעים ב- Google תחת שם המותג שלהם. כמו למשל: מסעדות ומלונות עם חוות דעת שליליות, או חברות נדל"ן מושמצות.

איסוף המידע – גם משתמשים פרטיים ש-Google יקבל את בקשתם, יצטרכו לאתר את המידע ולאסוף אותו כדי למנוע הופעה שלו ברשת. לשם כך יש צורך בגוף מקצועי שיסייע בפרוצדורות אלה וגם על מנת לנטר אזכורים שליליים חדשים מיד עם הופעתם.

ביטויים נוספים – ומה עם שם של אדם בווריאציות שונות? האם כל המידע יוסר מכל הביטויים? למשל, Google יכולה להסיר מידע רגיש על "ישראל ישראלי", אבל אם מדובר ברופא, האם ההסרה תכלול גם את הביטויים "דוקטור ישראל ישראלי" ו"ד"ר ישראל ישראלי"? שירותי ניהול מוניטין יסייעו להתמודד עם אזכורים שליליים בווריאציות שונות של שמות.

לסיכום, הפסיקה של בית הדין האירופי היא דרמטית ויש לה השלכות מרחיקות לכת בכל מה שקשור למידע הדיגיטלי שנצבר ועוד ייצבר לנצח באינטרנט. אבל מהיכרותנו את טבעה של הרשת (על יתרונותיה וחסרונותיה), יהיה מאוד קשה ואפילו בלתי אפשרי לעצור את שטף המידע והיכולת להגיע אליו. הטכנולוגיה לא עוצרת וכך גם הרצון להגיע למידע בדרך הכי מהירה ופשוטה – ולכן חשוב להתייחס לפסיקה ברמה התאורטיות, אבל מוקדם מאוד לייחס לה השלכות מעשיות.

מאור קפלנסקי הוא מנכ"ל eBrand – ניהול מוניטין באינטרנט.