שעות ספורות לאחר חטיפת הצעירים הישראלים גלעד שאער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, צץ ברשתות החברתיות קמפיין אשר ביקש להעלות את המודעות העולמית כלפי שלושת הנערים היהודים שנחטפו ע״י החמאס תחת ההאשטאג BringBackOurBoys#. הכל עבד כמו שעון עד הגעתם של גולשים פרו פלסטינים אשר החליטו להחריב את הקמפיין ולתייג תחת אותו האשטאג תמונות חיילים ישראלים המפעילים כוח, לכאורה, כלפי ילדים פלסטינים.
מאת: אלירן מלכי, יועץ תקשורת בעל משרד יח"צ.
טוויטר הייתה הראשונה לחנך את הגולשים להשתמש בהאשטאג (Hashtag) ועולם הפרסום לא איחר לקפוץ על הרכבת. הבעיה עם מילת החיפוש הציבורית טמונה בשייכות הציבורית שאיננה ניתנת לשליטה ופתוחה ל"פיגועי האשטאג". בחודש אפריל השנה חשבון הטוויטר של משטרת ניו יורק קרא לגולשים לצייץ תמונות של שוטרי ניו יורק עם האשטאג myNYPD#, היוזמה היחצנית לפיאור המשטרה תפסה כיוון בלתי צפוי כאשר גולשים החלו להעלות תמונות של שוטרים המשתמשים באלימות חסרת מעצורים כלפי אזרחים.
למשטרת ניו יורק נגרם נזק תדמיתי חמור ואת המבוכה לא ניתן היה לקבור. המלך הוא עירום ויש לו #האשטאג משלו. פיגועי #האשטאג הם לא רק נחלתן של מוסדות ממשלתיים. אחד הבנקים החזקים בארה"ב, ג'יי-פי מורגן, הזמין בשנה שעברה את הגולשים לשאול אותו שאלות עם התגית AskJPM# והגולשים בהחלט שאלו. "איך זה לעבוד עם קרטלי סמים?, אפשר לקבל טיפים לגניבת מיליארדי דולרים, אפשר לקבל את הבית שלי בחזרה?". גם מקדונלדס ניסתה את מזלה ב-2012 והזמינה את הגולשים לחלוק את סיפוריהם על הרשת והגולשים עלו להתקפה "פעם אחת נכנסתי למקדונלדס ויכולתי להריח סוכרת מסוג 2 באוויר והקאתי".
יום שישי לאחר פרסום החטיפה, צייצתי בטוויטר וחתמתי עם האשטאג BringBackOurBoys#. שעתיים לאחר מכן (ללא קשר, אך אני הראשון שזיהה. לא ככה?) נפתח דף פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם עם האשטאג המדובר. הדף קרא לגולשים להצטלם עם המשפט ולפייסבק אותו בדף, לצייץ אותו בטוויטר ולסטנגרם אותו באינסטגרם. לא עברו מספר שעות וגולשים פרו פלסטינים החליטו לעשות פיגועי האשטאג ופתחו במתקפה מתוזמנת על האשטאג היהודי.
הגולשים החלו להעלות תמונות של ילדים פלסטינים בנקודות חיכוך עם חיילים ישראלים ובמקביל התלוננו על דף הפייסבוק וסימנו אותו כפוגעני. הדף שירד מהאוויר לפרק זמן קצר, עלה שוב והמשיך את מלחמתו בפורעים הפרו פלסטינים. בעוד שדף יכול לשלוט על התכנים ולמחוק תגובות, האשטאג הוא ציבורי ועל כן בלתי ניתן לשליטה ושימוש שלו בניגוד להוראות המשורר הוא הסיוט של כל קמפיינר.
כל קמפיינר הבונה את הקמפיין שלו על בסיס התגייסות ציבורית, חייב לקחת בחשבון כי יכולים לצוץ לו מתנגדים שיבקשו לחבל בו בכל דרך אפשרית. ההבדל בין הקמפיין הישראלי לקמפיין האמריקאי (BringBackOurGirls#) שלאחרון לא היו מתנגדים שהציפו את הרשת באג'נדה נגדית. בעוד שבעזה ובגדה מחלקים סוכריות על החטיפה המוצלחת, הסוכרייה הדיגיטליות שקיבלו הפלסטינים הייתה חטיפת הקמפיין להחזרת השבויים. יוזמי הקמפיין BringBackOurBoys# לא לקחו בחשבון את האפשרות לפיגועי האשטאג כאשר נושא הקשור לסכסוך הישראלי פלסטיני יעלה לרשת. כמו שמשטרת ניו יורק והחברות המסחריות למדו על בשרם, האשטאג הוא חרב פיפיות שאסור לבנות עליו שיהיה שם לאורך כל הדרך.
הכותב הוא יועץ תקשורת בעל משרד יח"צ "אלירן מלכי – יחסי ציבור"
תגובה אחת
נפתלי אני אוהבת אותך משהו ינסה לפגוע בך
אני הציל אותך ואני אוהבת אותך גיל עד
וגם אותך אייל ושתחזרו בשלום הביתה
אוהבת אותכם יפית