'החומוס של אבי', תעלול יחסי הציבור של באומן בר ריבנאי פובליסיס ישראל לקידום חומוס אחלה של שטראוס, אשר במסגרתו הוקמה חומוסייה פקטיבית אשר איפשרה ללקוחותיה לשלם על פי הטעם (הסיפור המלא), הוא מהלך פרסומי מוצלח, המשלב רעיון קריאייטיבי, תובנה מעניינת ומסר נכון למרות שעל אמיתותו 'החומוס של אחלה עומד בשורה אחת עם חומוס מסעדות' אפשר להתכווח שכן הוא אינו באמת מייצג את איכות המוצר והיה עדיף ונכון ששטראוס תשקיע קודם בשיפור המוצר עד לרמה שהנ"ל באמת יהיה זכאי לשם 'חומוס' ורק אז תשיק את הקמפיין.
אמש עלתה לשידור פרסומת טלוויזיה המגוללת את הסיפור שמאחורי המהלך. בבחינת האפקטיביות שלה היא פונה לפלח צרכני מאוד קטן (באופן יחסי) אשר נחשף לסיפור, בבחינת המהלך כמכלול, זוהי הוכחה נוספת לכך שמשרדי אופליין ומפרסמים אינם מבינים כלל בתעלולי יחסי ציבור, את מהותם ומטרתם. תכלית קיומם של קמפיינים מסוג זה היא לייצר עבור המפרסם חשיפה תקשורתית חינמית כתחליף לרכש מדיה יקר בטלוויזיה או בפרינט.
3 Responses
זאת התשובה שלהם לכל סדרת החומוסים של צבר? (אבו גוש, אבו חסן, רפי כהן וכו')
לא היה להם יקר להקים חומוסייה לשבועיים בשביל להיחשף לכמות קטנה של אנשים. אלה שגילו להם הם לא הלקוחות שהיו שם כל השבועיים ואחלו חומוס מזוייף.
אח"כ בכל מקרה הוציאו כסף בשביל לפרסם את זה לא? או שהוידאו לא מפורסם במדיות בתשלום?
בכל מקרה, אם בסוף ארוחת חומוס היו אומרים לי ששילמתי על חומוס תעשייתי בקופסא מישהו היה חוטף מכות קשות.
זה לא שאני לא מאמין לאנשים בפרסומת, אני פשוט לא סומך על הטעם שלהם בחומוס
הקאתי בבית שחי