בלוג המזבלה

סיפור על חיפוש עבודה

…או אולי על מדוזה פשוטה שמחפשת את הדרך חזרה לים. פוסט אורח מאת: אופיר מאור.

אתחיל בסיפור, לפני שנים לא רבות טיילתי עם אבא שלי על שפת הים. טיול רגיל של הלוך ושוב. בעוד אנו הולכים, שמתי לב למדוזה שנסחפה אל החוף.התמונה בוודאי ברורה לכולכם, זה נראה כמו גוש של ג'לי חסר צורה שרק מלכלך את החוף. פתאום צצה לי שאלה שאוכל לשאול את אבי, "אבא" שאלתי אותו, "שמת לב שבים המדוזות נראות כל כך ציוריות ויפות. נסחפות בחן בזרמי הים ומלאות צבעים. אבל שהן מופיעות על החוף, זה נראה כאילו מדובר על יצור אחר לחלוטין. הן מאבדות מכל היופי שלהן, ונהיות גוש של ג'לי די דוחה."

מדוזה - באדיבות ערך 'מדוזה' באתר ויקיפדיה
מדוזה - באדיבות ערך 'מדוזה' באתר ויקיפדיה

האיש החכם הזה לא היסס לשנייה ונתן לי תשובה שמלווה אותי עד היום (למרות שהוא בוודאי כבר שכח מהאירוע). "אופיר, כל דבר שנלקח מסביבתו הטבעית, מאבד מהיופי שלו, ומהחיות שלו." ככה גם אני, כבר שנים אני מרגיש כמו מדוזה על החוף. אני אציג את עצמי, אופיר, בן 30, כלכלן, יועץ ארגוני, מבצע סקרי שביעות רצון לקוחות, איש שיווק, פלנר.

נכון שזה נשמע כאילו מדובר על איש אשכולות. אוקיי טעיתם. זה בחור שלא מוצא את עצמו. אני לא אלאה אתכם בחיפושי הזהויות שלי, אני אתעכב על התואר האחרון: פלנר. כבר שנים אני מסתכל על פרסומות ומנתח אותן. עובד ליד שלט וחושב למה הם התכוונו, למה הם רשמו ככה. האם הם הצליחו להעביר לי את המסר, האם אני אזכור את הפרסומת גם מחר… אתם בוודאי שואלים למה לא עשיתי עם זה משהו? למה לא הלכתי לתחום של הפרסום?

זה היה נראה לי פשוט קל מידי, והעדפתי לעשות דברים שישמעו טוב בארוחות המשפחתיות. ומה יצא בסוף , אז יש לי תואר ראשון בכלכלה, ואני לא כלכלן, ויש תואר שני ביעוץ ארגוני, ואני לא יועץ ארגוני. בעיה.

אומרים שלבחורות יש שעון ביולוגי, ושהוא מתחזק שבחורה מוצאת את עצמה בת 30 ורווקה. אני רוצה לחדש לכם, יש עוד סוג של אנשים עם שעון ביולוגי. גברים אשכנזים בני 30 בלי מקצוע. רוצים לשמוע משהו מצחיק, בזמן האחרון כל פעם שאני עובר ליד מספרה או מוסך, אני מביט בקנאה בספר ובמוסכניק. אולי אין לו תואר באוניברסיטה אבל יש לו מקצוע. הוא יודע מי הוא, במה הוא טוב, ויש לו לקוחות שמעריכים את המקצוע שלו.

לא מזמן היינו בתקופת הימים הנוראיים, ואני לא מתכוון ליום כיפור, אלא אני דווקא מתכוון לסעודת ראש השנה. המשפחה האשכנזית יושבת סביב השולחן. הבן הזה לומד לדוקטורט, הבן ההוא עובד בהיי טק, הבת עכשיו קיבלה קידום בעבודה, ובצד יושב מכופף הבן הבכור, הג'ינג'י בן ה- 30, בלי מקצוע. אולי בגלל המחזה הנוראי הזה עשיתי מעשה שיוציא אותי מהברוך. דרך פרסומת ברדיו גיליתי שיש חברה שיש לה מוצר של כרטיסיות ברכה עם ברכה שאפשר להקליט דרך האינטרנט. כאשר מקבל הברכה פותח את הכרטיסייה אז אפשר לשמוע את הברכה שהקליט השולח. אז בבוקר שלחתי 10 ברכות שנה טובה כאלה ל- 10 חברות פרסום, אבל במקום ברכה הקלטתי פרסומת לעצמי.

כרטיס בהקלטה אישית
כרטיס בהקלטה אישית

"מחפשים פלנר אמיתי? תואר במינהל עסקים עושה לכם את זה? שלום, קוראים לי אופיר ואני מחפש עבודה." אני מקווה שזה יעבוד ויגרום למשהו. ואם זה לא יעבוד אז נרשמתי שוב ללימודים ואני מתחיל באוקטובר ללמוד פלנינג בבצפר, שזה מעולה אפילו רק בשביל לעבור את הארוחות המשפחתיות הקרובות בשלום, וכמובן שזה יכול סוף סוף לתת לי מקצוע.

אז ממה אני מתפרנס אתם שואלים. יכולתי להגיד שיווק, אולי אפילו יבוא ויצוא, אבל אם נהיה מדויקים אז אוקי, שליח בפיצרייה. אז אם אתם מזמינים פיצה בחג הזה באזור מרכז ת"א, ומופיע אצלכם בדלת בחור ג'ינג'י, שניראה מלומד, עם חיוך מבויש, שבין מסירת הפיצה לקבלת התשלום, מציץ בטלוויזיה לראות אם יש פרסומות חדשות. אז אל תתביישו, כמו כל שליח אני אחכה לטיפ, אבל לא לכסף, לטיפ אחר – אשמח אם תגידו לי איך חוזרים לים. ואולי במקום טיפ, פשוט תתנו לי הזדמנות. אופיר מאור, נייד 052-8217773, דוא"ל: ofirmao@gmail.com

18 תגובות

  • אופיר, כתבת מקסים. הגנים החכמים של אביך נתנו את אותותיהם.
    מי ייתן ותמצא דרכך אל הים, שם אמנם תכיר הרבה מדוזות שיצרבו אותך בסירובים ודחיות והרבה דגי אבו-נפחא מלאים בעצמם, אבל בסוף תמצא סלמון חביב שישחה נגד הזרם וייקח אותך איתו אל הביצה.
    בהצלחה.

  • אהבתי.

    שיהיה בהצלחה בנאדם! ובדרך לבצפר תסתכל שוב על הים, תתקרב אליו ותזכור אותו, אולי אחרי הקורס תחזור אליו.

    בהצלחה

  • גם אני מזדהה.
    גם אני חושב שכתבת מקסים.
    אבל שים לב, ג'ינג'י, הים הזה, שאתה כל כך רוצה לחזור אליו, יתגלה במהרה כמשהו שנראה קצת יותר כמו ביצה. ובביצה כמו בביצה – תצטרך להסתגל למושג "דו-חי": יצור עם שתי פנים, כזה שעושה גם מה שהוא אוהב אבל בעיקר מה שגוררים אותו לעשות.

    מאחל לך את כל ההצלחה שבעולם ויותר מהכל אני מאחל לך שאיזה לווייתן רציני יקח אותך אל האוקיינוס הגדול, זה שנושק למדינות אחרות, לשווקים אחרים, לחופים אחרים בהם ללקוח יש גם כסף וגם ביצים!

  • קודם כל אתה כותב מצוין, אולי כדאי לך בכלל להיות קופי…

    בכל מקרה, סיפור יפה וגם התושיה לשלוח שנה טובה יפה אבל אני חייב לציין שדווקא הטקסט שכתבת בתוך הברכה (לפי מה שכתבת פה) הוא ברמה הנמוכה ביותר. כתבת כלכך מיוחד והרעיון הוא כלכך מיוחד, חבל שהתוכן שהכי חשוב יצא לך בנאלי.

    בכל מקרה, שיהיה כמובן המון בהצלחה ולך על זה חזק כי לא קל למצוא עבודה בתחום הזה, בטח ובטח כשאתה מחפש את עצמך ולא סגור שזה מה שאתה רוצה לעשות.

    אה, ודבר אחרון – קופי פייטר, אתה גאון. אין לי מושג מי אתה אבל אתה פוגע בול כל פעם.

  • הסיפור הזה מאוד מוכר לנו מאוד. אנחנ ומאחלים לך בהצלחה. הכי חשוב להחליט מה רוצים לעשות, זו כבר התחלה טובה!

    אתם מוזמנים לקרוא אצלנו על איך ניראים רוסים.

  • [Comment ID #25422 Will Be Quoted Here]

    חבוב – זה לא מספיק לרצות להיות במיים.
    זה לא מספיק לעמוד ולהסתכל על הים.
    זה לא מספיק להיות בטוח שאתה יכול לשחות כמו דג.

    מנצחים רק אילו שפשוט קופצים ראש… 🙁 🙁
    לרוב הם ממש לא יודעים לשחות אלה מאד רוצים ולומדים תוך כדי.

    הכתיבה שלך מקסימה.
    אני לא חושב שמה שכתבת בברכה,טוב ואיכותי בכדי לעורר תשומת לב במשרד פרסום.
    לך תלמד מה אתה רוצה להיות ואז,
    קפוץ ראש…
    ממדוז שקשור חזק בחול הים ולא מגיע למיים- כי הוא מפחד לקפוץ ראש.

  • מה קורה פה? מה זה קמפיין? ממתי נהיית כאן פלטפורמה לחיפוש עבודה? אני מרגיש קצת מבוכה מהפנייה שלך…אולי זה רק אני.

    אני בהחלט מאחל לך הצלחה ואני מאחל לך בעיקר להיות ביקורתי לעצמך ולוודא שאתה יודע מה שאתה חושב שאתה יודע לעשות, אחרת
    המכה תהיה קשה.

הוסיפו תגובה