תביעה שהוגשה אמש (רביעי) לבית משפט השלום בראשון לציון על סך 200,000 ש"ח על ידי עורכי הדין דניאל בוסתנאי ודורי אייל ממשרד בוסתנאי עורכי דין, מגוללת לכאורה טענה של הפרת זכויות יוצרים על ידי עמוד הפייסבוק 'קריספי – כולם מתחברים' של חברת אסם, אשר כידוע מנוהל על ידי אבי לן וזאת במסגרת השת"פ עם סטטוסים מצייצים. התובע, המאמן האישי אייל אברהם לוי, טוען כי בעמוד של קריספי הועלתה תמונה מתוך עמוד הפייסבוק שלו, ללא מתן קרדיט הולם ומתאים (להגדרתו), וזאת על אף שבעמוד של קריספי הוקפד לתת קרדיט Via מקובל.
כפי שפורסם באתר גלובס (קליק לכתבה), עו"ד אייל מסביר כי אם היו לוחצים על כפתור השיתוף (Share), חברת אסם לא הייתה עוברת עבירה על חוק זכויות היוצרים לכאורה. "אם אני העליתי תמונה לפייסבוק, אני בעצם מאפשר לאנשים לעשות Share. אני מאפשר לכם לבצע את הפעולה הזאת ביצירה שלי".
על פניו נראה כי מדובר בתביעה קנטרנית, לא חסרים כאלו שבמרוצת השנים עם צבירת הפופולאריות של סטטוסים מצייצים, "חיפשו" את אבי לן בדרכים שונות ומגוונות. היות ואינני משפטן, כמובן שלא אתייחס לסוגייה המשפטית ואתמקד יותר בתחום התמקצעותי.
רודפי ה-Share אשר ממהרים להגיש תביעות שכאלה הם רודפי האמבולנסים החדשים. תשתיות המדיה החברתית מבוססות על שימוש הדדי בתכנים, זהו אולי לא מצב אידיאלי אך זהו המצב הנתון ואולי היחיד שבו כולם יוכלו להתקיים. בסופו של יום, אם היינו בודקים את רוב התכנים ברשת, בין אם באתרים ובלוגים ובין אם בעמודי פייסבוק, היינו מגלים מהר מאוד כי 99% מהתוכן מגיע מכמה מקורות קבועים ולעיתים רבות גם אם התוכן נראה כפרי תוצר מקורי של הגולש, הוא אינו כזה וניתן למצוא את המקבילה המקורית שלו ברשת.
צפו: מלך הפייסבוק הישראלי – הכירו את אבי לן, האיש שמאחורי סטטוסים מצייצים
בתור מנהל של לא מעט עמודי פייסבוק, אני בוחר בריש גלי שלא לעשות Share מכמה סיבות, כולן, ללא יוצא מהכלל אינן מגיעות מהמקום של לפגוע ביוצר, אלא ההפך – לתת לו במה גדולה ונרחבת יותר אך בו בזמן גם לא לפגוע באינטרסים שלי. כידוע, עשיית Share זוכה לאינטראקציה נמוכה משמעותית, העלאה מחדש של התוכן ומתן קרדיט ליוצר, לרוב תניב ליוצר חשיפה גבוהה יותר, במיוחד כשמדובר בעמוד כמו סטטוסים מצייצים, אשר אפילו מקרדיט "Via" טקסטואלי יכול להניב מאות עוקבים או אוהדים לעמוד המקורי של היוצר.
סביר להניח כי הסיבה לקטנוניות הזו סביב 'קריספי' היא סטטוסים מצייצים, משתי סיבות, העיקרית שבהן היא הפופולאריות שלו. כשם שהוא גדל, כך הסטטוסים והתכנים שעולים לעמוד מצליחים שלא לרצות פלח גולשים גדול יותר. סיבה נוספת היא העובדה שאנחנו לא מעריכים מספיק את סטטוסים מצייצים וישר מרימים זעקה כשזה משלב תוכן מסחרי ושיווקי (כדוגמת קריספי) בעמוד.
רובנו מקבלים את פועלו של אבי לן כברור מאליו, זכותו להתפרנס כלל אינה רלוונטית בעינינו. בסופו של יום, יש לנו פה אדם שהקים עמוד פייסבוק ששבר את כל החוקים, עמוד שהיה פה הרבה לפני אידיאולוגיית הפייסבוק של יאיר לפיד והרבה לפני האח נפתלי בנט. באופן גורף אשר להגיד שסטטוסים מצייצים מביא יותר תועלת מנזק והצליח לשנות כמה דברים במדינה, גם אם רק בהתנהלויות קטנות של חברות וגופים כלפי הצרכנים.
קראו גם: ארז וולף בסטטוס ויראלי לאבי לן – מנהל עמוד סטטוסים מצייצים
ניהול עמוד כמו סטטוסים מצייצים הוא הרבה יותר ממשרה מלאה, אקרא לזה בשם טרנדי 'FULL HD JOB' והדרך להתפרנס מעמוד פייסבוק אשר אינו נתמך באתר אינטרנט או קבוצת אתרי אינטרנט היא קשה. אינני בקיא במספרים אבל אני יוצא מנקודת הנחה ששיתוף הפעולה עם קריספי הוא אינו מקור הפרנסה העיקרי של לן, אולם עדיין מסתבר שישנם אנשים שכואב ומפריע להם לראות כאלו שאיכשהו כן, גם אם רק באופן חלקי, מצליחים להתפרנס מעמודי פייסבוק.
עמודי הפייסבוק הגדולים הם ה-Mass Media של הרשת החברתית, כשם שזה משמח להופיע בטלוויזיה (צינור לילה לדוגמא) או בכתבה של מקבץ גאגים ב-מאקו, כך צריך להעריך את ה"כבוד" כשסטטוס או תוצר שלנו מוצג בעמודים שכאלה.
2 Responses
גועל של אנשים
שתף אותי דורי