מביך עד כמה אין גבול להשתמש באייל שני כפרזנטור. הוא כבר הופיע בכל כך הרבה פרסומות למותגי מזון, ובימים אלה ממש הוא מככב בפרסומת למחלבות גד, אבל זה לא מונע מפרויקט נדל"ן בשם מגדלי גפן (אוליאנדר) להשתמש בו גם. אלא שבמגדלי גפן דובר כבר לא בהתאמצות אלא באונס.
שני מציג את המגדל כאילו הוא הארכיטקט שתכנן אותו אלא שלא. בתרגיל אקרובטי לא קשור לכלום מדבר שני על תכנון המבנה כאילו היה תבשיל. הדיבור המלחשש, העברית המוזרה "לספוג את העיר לתוכו אבל להשאיר בפנים את השלווה" או "ראשית אני נותן לחומר להגשים את עצמו"… והתנועות המפוצצות בחשיבות עצמית – כל אלה אינם אלא קריקטורה של שני, שלא היתה מביישת את מיטב כותבי "ארץ נהדרת". אלא שלא זו הכוונה.
הכוונה היא לעבוד עלינו בעיניים בהנחה שאנחנו סתומים ומועדים להתלהב מכל דבר שהשף השחוק והמשומש מייצג. קרוב לוודאי שהציפייה היא שנתלהב ממגדלי גפן ואפילו נרכוש בהם יחידת דיור – רק כי מכרו לנו את הבית כאילו היה ביף בורגיניון. האופנה לעשות שימוש בטבחים מציפה בימים אלה את המדיה. אסף גרניט מוכר כל דבר שזז אבל לפחות עם קשר כזה או אחר לבישול: מטבחים, סכינים, פיצות ועוד.
חיים כהן מפרסם חומוס, רושפלד מפרסם את בנק איגוד בהתפתלות קשה ביותר כי דגים הם גם הפרזנטורים של הבנק והם גם אוכל, וכמובן השף מושיק רוט מייצג את יוגורט אקטיביה של שטראוס. אז מה נסגר? בקרוב נקבל את משה שגב אופה לנו קרן הון סיכון?
עטרה בילר היא מהאסטרטגיות הותיקות בתחום, בעלת TheBrandingEdge. כתבה טור ניתוח קמפיינים במשך 8 שנים באתר אייס. בעלת טור בגלובס ופינה שבועית ב-103FM. מרצה על אסטרטגיה, מיתוג, חשיבת יצירתית, פרסום ועוד.
